פרדיגמות, אלה הן תפיסות לגבי דברים שונים בחיים, שאנשים נוהגים לאמץ ולהתנהג לפיהן. אלו הן אמונות מגבילות, כיוון שברגע שהאדם בוחר לאמין בהן, הוא חייב לקבע את התנהגותו לפיהן ולא יוכל להתנהג בצורה אשר סותרת אמונות אלה.
פרדיגמות הן סוג של אקסיומות שאנחנו מאמצים לעצמנו בשלב כלשהו בחיים והן מעצבות את הדרכים בהן אנחנו מתקשרים עם אנשים, מתנהגים, מקבלים החלטות.
לדוגמא:
– "כדי שיהיה לך הרבה כסף, אתה חייב לדעת לחסוך" – אדם שאימץ לעצמו את הפרדיגמה הזו, יחסוך כסף במידה וירצה להיות עשיר. הפרדיגמה לאו דווקא נכונה, אבל היא גורמת להתנהג בצורה מסויימת.
– "כדי לפתוח עסק אתה חייב גב כלכלי חזק והשכלה מתאימה" – אדם עם אמונה כזו, אבל ללא גב כלכלי וללא השכלה בתחום הייזמות, כנראה לעולם לא יפתח עסק משלו, כיוון שהתפיסה שלו אומרת שזו תהיה בחירה לא נכונה.
– "כדי להכיר בחורה, אתה חייב שיהיה לך הרבה כסף, שתיראה, תהיה חטוב ושרירי ושיהיה לך אוטו יפה" – גבר עם תפיסה כזו, ינסה להשיג את כל אותם הדברים שלפי דעתו הכרחיים כדי למשוך נשים, אבל הוא לא יעלה בדעתו שהוא יכול להפוך לגבר הרבה יותר אטרקטיבי ומוצלח עם נשים, בלי כל הדברים האלה, אם רק יאמץ פרדיגמה שאומרת "כדי להצליח עם נשים, אתה צריך לדעת להתנהג בצורה מושכת וגברית".
כולנו חיים על פי פרדיגמות, יש לנו תפיסה מסויימת לגבי החיים ומצבור של אמונות לגבי דברים שונים, לפיהן אנחנו פועלים ומקבלים החלטות. זהו מנגנון טבעי, בו המוח בונה תבניות על מנת להשתמש בהן בחיי היו יום. לכן פרדיגמות אינן דבר רע ואינן דבר טוב בפני עצמן.
יחד עם זאת, עלינו לבחון את הפרדיגמות לפיהן אנו חיים ולשאול האם הן עוזרות לנו בחיים או שהן מונעות מאתנו לעשות דברים, כמו בדוגמאות שנתתי. כאשר אנו מזהים פרדיגמה או אמונה מגבילה שמונעת מאתנו לעשות משהו או לעשות בחירה שתקדם אותנו, עלינו לשים את הפרדיגמה תחת מבחן ולראות האם היא אכן נכונה, או שזו תפיסה שאימצנו לעצמנו, אבל היא לאו דווקא נכונה ויש אנשים עם תפיסות שונות בנושא הזה שאינן עוצרות אותם כמו התפיסה שלנו.
פרדיגמות הן כמו כביש סלול. ברגע שסללנו את הכביש, נוח לנו מאוד לנסוע עליו, ואנו אפילו לא מעלים על דעתנו לסטות ממנו. נשארת השאלה, לאן הכביש הזה מוביל והאם הוא הדרך הקצרה ביותר ליעד או שהוא כביש מעקפי. אם הוא כביש מעקפי ויש אפשרות לסלול כביש קצר יותר, כדאי לעשות זאת. צריך רק למצוא את הפרדיגמה הנכונה, שבעקבותה ננהג ונקבל החלטות כך, שנגיע לתוצאה הרצוייה בקלות ובמהירות.
כלומר אם אדם חיי ונושם את האמונות הללו הוא לא בהכרח יוכל להבדיל בין מה שמגביל אותו לבין מה שלא,
מכאן הגיוני להניח שבעזרת השפעה חיצונית כלשהיא אפשר לסנן אמונות שלא תורומות,
אך זה עדיין נשאר במסגרת המגבלה של האמונות של הגורם החיצוני, לכן אף אדם לא יכול להיות באמת חופשי מאמונות מגבילות.
אלא אם יש דרך לזהות אותן באופן עצמאי, ומכאן נובעת השאלה :
אז איך באמת אדם מסוגל לזהות אמונות מגבילות שיש לו ?
אם אין לאדם מספיק מודעות עצמית, הוא לא יוכל להבדיל. אם יש מספיק מודעות עצמית בשביל לזהות את האמונות ולשים אותן תחת מבחן, הוא כן יוכל.
הדרך הכי בסיסית לזהות אותן, זה לשאול את עצמך "למה אני עושה את זה?" על הדברים שאתה עושה. או "למה אני לא עושה את זה?" על דברים שאתה לא עושה, אבל אחרים כן עושים וזה מקדם אותם לאותו המקום אליו אתה רוצה להגיע.
האם ניתן לשנות פרדיגמות חוסמות אצל אנשים קרובים לך,ואשר דפוסי החשיבה והאמונות שלהם מקשים עליך את היחסים איתם?