יגאל שטארק – סודות השיווק בפעולה איך לעשות הון ולהתפתח אישית
אנשים בשאיפתם לאושר ולחיים טובים יותר, תמיד מחפשים את מה שחסר להם, כדי להיות מאושרים יותר – כסף, סקס, בית, מכונית, סגנון חיים. הם רואים מישהו אחר הנראה מאושר, שיש לו את אחד הדברים שאין להם וחושבים שאם גם להם יהיה את מה שיש לו, זה יהפוך אותם ליותר מאושרים וישפר להם את החיים.
אם הם לא היו יודעים שלאותו אדם יש את האוטו היוקרתי או סקס עם בחורה חדשה כל שבוע, הם בחיים לא היו רוצים להשיג את הדברים האלה, כי הם לא צריכים אותם באמת. אבל בגלל שמישהו הראה להם את הדברים האלה בתור "מדליקים", שכנע אותם שהדברים האלה הם Must Have, כדי לשפר את החיים וגרם להם להתחיל לחתור להשיג את זה, הם יאמצו לעצמם מטרות שהם לא באמת זקוקים להן.
מי שיוצר בתפיסה שלנו את הקישור בין "חיים טובים יותר", לבין אותם הדברים שאנחנו חייבים שיהיה לנו כדי לשפר את החיים, זו בעיקר המדיה. כתבות על אנשים עשירים, החיים הטובים שלהם ו"הצעצועים" שלהם, כתבות על גברים תל אביביים שחוזרים כל ערב עם בחורה חדשה מהפאב ונהנים מזה.
אסור לשכוח, שכאשר אנחנו מסתכלים על מישהו אחר, הוא תמיד מראה לנו את הדברים הטובים שבחייו, אבל מסתיר מאתנו את הדברים שמתסכלים אותו, את מה שהוא סולד ממנו לצד כל "הצעצועים" שלו. אנחנו תמיד רואים רק פן אחד של הדברים ומשליכים אותו על כלל החיים.
אנחנו שואבים את הסטנדרטים שלנו מאנשים אחרים, מהמדיה שמקצינה כל דבר, מסרטים הוליוודיים שמוכרים חלום, ואז אנחנו מתחילים "להרוס" לעצמנו את החיים, במרדף אחר אותם הסטנדרטים שאין לנו באמת כמיהה אליהם. אנחנו מתחילים לחשוב שאם אין לנו את זה, אז משהו לא בסדר איתנו, אז אנחנו לא מספיק טובים.
כאשר אנו מגיעים למטרות שאימצנו ולסטנדרטים "הנכונים" אחרי שנים של סבל וסירוס עצמי, אנו מגלים שזה לא נתן שום דבר ממה שציפינו לו. החיים לא הפכו להיות כמו בסרט, או כמו של אותו הבחור שקראנו עליו בכתבה. למעשה לא הרווחנו שום דבר מהשגת המטרה שהחליטנו לאמץ לעצמנו לאחר קריאה, צפייה או פגישה עם מישהו. האמת היא שפשוט לא הינו זקוקים לדברים האלה, כי אם כן הינו זקוקים להם, כבר מזמן, עוד מגיל צעיר הינו שואפים להשיג אותם וכנראה כבר מזמן היה לנו את זה. אבל פתאום לאחר שנים שלא היינו זקוקים לזה, החלטנו בתור קפריזה לאמץ מטרות שנראה טוב בעייני מובילי הדעה בחברה שלנו.
אז איך לא להיכנס למלכודת של אימוץ מטרות לא רלוונטיות ולא לנוע לכיוון מוטעה?
לפני שאתה מחליט מהו הדבר הבא, אותו תנסה להשיג בחיים, תחשוב כיצד הגיע אליך מטרה זו.
שאל את עצמך את השאלות הבאות לגבי המטרה שלך:
האם היא חלום אמיתי שלך או שאימצת אותה בעקבות השפעה של מישהו אחר?
האם אתה מתעורר כל בוקר עם מחשבה עליה, או שאתה זקוק ל"מזריקי מוטיבציה" חיצוניים, כדי להתחיל להשיג אותה?
האם תהליך השגתה יעבור בשבילך בהנאה, כי אתה מלא רצון לעשות זאת, או שאתה תעשה זאת בחריקת שיניים, כי החלטת ש"צריך"?
האם אתה מלא מוטיבציה להשיג את המטרה או שאתה צריך להשיג אותה תוך התגברות על חוסר רצון לעשות זאת?
האם אתה תרגיש שלם עם עצמך ב-100%, בזמן השגת המטרה הזו?
הגעתי במקרה לפה ונהנתי מהכתיבה שלך. מה אתה ממליץ לעשות אם בן אדם מחליט לשנות את המטרה שהייתה חלק ענק מהחיים שלו? אין לו מטרה אחרת שהוא יקום בשבילה כל יום, כי הוא השקיע כל כך הרבה בכוון אחר. האם אתה לא חושב שלפעמים אנו זקוקים ל"מזריקי מוטיבציה" כדי לשנות ולהוביל אותנו למסלול חדש שאחרי כמה זמן יהפך לטבע שני ותוכל לפעול ב"אי עשיה"?
אם בדיוק עזבת כוון אחד ולא נכנסת עדיין למשהו אחר, האם זה לא טבעי שייהיה לא פשוט להחליט בדיוק מה אתה שואף להשיג ולאן אתה מגיע?
תודה
היי,
שמח שאהבת את הפוסט. לגבי השאלות שלך:
א. אם הייתה לך מטרה והחלטת לזנוח אותה כפי שהיא ואין כרגע מטרה אחרת, אז אולי פשוט צריך תקופת מנוחה. מטרה חדשה לא יכולה להיוולד מתוך הלחץ של "למצוא מטרה" בכוח. זה לא עובד ככה (אני לא אכנס לזה כאן, אבל זו הפונקציה של המוח שלנו מבחינה ביולוגית – ככה הוא עובד). אבל מטרות נולדות כשאתה מפנה מספיק מקום בשבילן. לכן הייתי ממליץ דווקא לא לחפש מטרה בכוח, אלא לתת לה להגיע לבד, לתת לה את המרחב בשביל זה.
ב. אני מאמין ש"מזריקי מוטיבציה" טובים כאשר כבר יש לך כיוון והם מהווים כוח מדרבן ותומך. "מזריקי מוטיבציה" שמגיעים עוד לפני שאתה בכלל יודע מה אתה רוצה ואין לך כיון שאתה חושב בו, כנראה רק יאלצו אותך לבחור את הכיוון הראשון שיקפוץ לך לראש כשתהיה "מנופח" באנדורפינים, אבל כשההשפעה שלהם תחלוף, אתה רק תסבול מהכיוון שבחרת.
ג. אם עזבת כיוון אחד, זה בהחלט טבעי שיהיה לא פשוט לאן אתה שואף להגיע עכשיו. לכן ראה מה כתבתי בסעיף א'. אלו לא דברים ש"מחליטים" עליהם, אלו דברים שנולדים לבד ואתה רק מקבל או לא מקבל אותם.