פיתוח אישי ושיפור עצמי - חלקיקי מידע אקדמי במסווה של "הארה לעמחה" - יגאל שטארק - סודות השיווק בפעולה

פיתוח אישי ושיפור עצמי – חלקיקי מידע אקדמי במסווה של "הארה לעמחה"

במשך הרבה שנים, מאוד הערכתי "תורות" שעסקו בפיתוח אישי, מה שנקרא "רוחניות" עם כל הפלגים, הגורואים והשיטות השונות. התעסקתי במשך שנים בצורה עמוקה בזן, מדיטציות, מודעות עצמית, אושו, הדרך הרביעית, לנדמרק ועוד הרבה תורות ושיטות למיניהן. אפילו הייתה מחשבה לפתוח בית ספר שיעסוק בפיתוח האישי של האדם. כל הדברים האלה, הידע, האנשים שלמדתי מהם והתורות שבהן התעמקתי, היוו חלק מהותי שהשפיע על יצירת האישיות הנוכחית שלי והביאו אותי לחיות את החיים שאני רוצה, ברמה שאני רוצה.

בשנים האחרונות, התפתחה אצלי תובנה חדשה. זאת אפילו לא תובנה, אלא עובדה שגיליתי וש"הפילה אותי מהרגליים" ושברה את התודעה הכוזבת שחייתי בה במשך הרבה זמן. בעקבות גילוי זה, כל ההערכה המיוחדת שהייתה לי לגורואים ולשיטות הפיתוח האישי, נעלמה כמעט לחלוטין. אך צמחה הערכה חדשה לקונספירציה הגדולה ביותר שהם עשו.
מה שקרה, הוא שאחרי כמה שנים באקדמיה, התחילה להתגלות בפני התמונה, במלוא תיפארתה. הבנתי שכל התובנות שהיו לי על החיים, על האנושות, על החברה והאדם בפרט, מכל התורות של השיפור העצמי למיניהן, אלו רק פירורים ממה שאנשי האקדמיה כבר יודעים מזמן ונחשב לידע בסיסי עבורם.

הבעייה, שכל הידע האקדמי, לא מגיע ל"פשוטי העם". המחקרים, האבחנות, התובנות, לא מגיעים לאנשים הרגילים. זה נשאר בין כתלי האקדמיה בלבד. זה לא מפורסם בעיתונים, בספרים או במגאזינים. הדרך היחידה שבה הידע הזה מגיע אל העם, הוא בעזרת אותם הגורואים של ההתפתחות האישית. והאנשים שמקבלים את הידע בצורה מסורסת אבל כאריזמטית מאותו הגורו, רואים את הידע הזה בתור "וואו, פקחת לי את העיניים! אני מוכן להקדיש את כל חיי למורה הגדול!". אבל בפועל, הידע הזה אינו כה מפתיע את מי שנמצא באקדמיה, אלא זהו ידע בסיסי ביותר. בדרך כלל הידע הזה שנראה כמו "וואו", אותה התורה השלמה שאנשים מקדישים שנים ללימודיה, זה חומר של שבועיים-שלוש מתוך מספר קורסים באוניברסיטה, ושם הוא אפילו הרבה יותר עמוק ומקיף.

היתרון היחיד שיש לידע זה, בתור כזה שמגיע מלימודי הפיתוח האישי ולא מהאקדמיה, הוא שכאשר זה מועבר דרך התורות השונות של פיתוח האישי, הידע הזה (שנמצא באקדמיה בצורה הרבה יותר מפורטת ועמוקה) הוא יישומי לחייו האישיים של המתלמד. באקדמיה הוא לא. באקדמיה לא מלמדים אותך להשתמש בתובנות של הידע הזה בחיים האישיים שלך, כמו שמלמדים זאת באסכולות השונות של "שיפור עצמי". באקדמיה הידע הזה הוא הרבה יותר תאורטי, מוגש מתוך עמדה "כך עובד העולם המרתק שלנו", ולא מתוך "הנה איך אתה יכול עכשיו לשנות את החיים שלך בעזרת ההבנה החדשה".

לי היה מזל. אני התחלתי לקבל את הידע בצורה יישומית דרך לימודי ההתפתחות האישית, וכאשר הגעתי לאקדמיה שהרחיבה לי את הידע הקיים פי כמה וכמה, ידעתי כיצד להפוך גם את הידע החדש, את המחקרים ואת המסקנות, לידע יישומי בחיים שלי. אנשים שמגיעים לאקדמיה ולומדים את הידע רק משם, ב-99% לא יוכלו להפוך אותו ליישומי. הם יוכלו להמשיך לחקור, למצוא ידע נוסף ומודלים חדשים שמתארים את העולם, להרחיב את האופקים שלהם ויכולת הניתוח, אבל חסרה להם המיומנות של שימוש בידע זה בחיים האישיים שלהם. יש לי פי כמה וכמה ידע מאלו ש"משתחווים" לגורואים של התפתחות אישית, אבל אין להם יכולת להשתמש בידע זה לשיפור החיים שלהם. וזאת האירוניה הגדולה.

תגובות

תגובות

8 comments

  1. אתה יכול לתת דוגמאות?

  2. יגאל שטארק Israel

    דוגמאות למה?

  3. מה אתה לומד באוניברסיטה אגב?

  4. יגאל שטארק Israel

    עכשיו סוציולוגיה + אתרופולוגיה + מנהל עסקים.
    לפני זה, כלכלה.

  5. משתמש אנונימי (לא מזוהה) Israel

    דוגמאות לדברים באקדמיה שמוצגים גם בתורות רוחניות.

  6. יגאל שטארק Israel

    אני אצטרך לרשום לך כאן כמה הרצאות מקורס שלם, מה שאני לא הולך לעשות. אבל אני אתן לך כיוון.
    חפש בכיוון של קורסים בסיסים בסוציולוגיה, פסיכולוגיה חברתית ומדעי המוח, כדי לראות את ההסבר הרחב יותר, של כל מה שמלמדים בתורות הרוחניות לגבי אותנטיות, מודעות עצמית, הבנת העצמי, אני שיכול לראות באחרים רק את מה שקיים בי, האני הטהור וכו'. בקיצור, כל הבסיס של לימודי הרוחניות.
    אם תיתן לי נושא ספציפי שמעניין אותך, אני אגיד לך איפה למצוא אותו באקדמיה.

  7. הבעיה עם הידע האקדמי, שהוא כשמו כן הוא "אקדמי"
    זה נכון שיש תיאוריות מעניינות ומפתיעות, והניתוק בין אנשי המחקר לגורואים "אלטרנטיביים" הוא לא ברור ואף תמוהה. אבל עדיין באקדמיה מדברים "על" ולא עושים "את".
    אתה באמת הייתה בר מזל שקודם התנסתה בדברים, למדת לחוש אותם, להעביר אותם דרך הגוף, ורק אחר-כך נפגשת עם התיאוריה. ניתן ללמוד באוניברסיטה רבות על מדיטציה וסוגיה הרבים, אפילו את העובדה שהעוסק בה גורם לשינויים בקורטקס הקדמי, אשר גורם לתחושת סיפוק. אבל האם אפשר להבין את זה מבלי לשבת במדטציה במשך זמה?
    נכון, שה"תורות" חסרות את העומק האקדמי, אבל מצד השני ה"עומק" האקדמי חסר את החוויה שבהתנסות.
    אנשים שעשו את המסלול הפוך משלך וקודם למדו באקדמיה אומרים "מה כל הידע הזה שווה! אז אני יודע בדיוק איך האות העצבי עובר דרך המרחב הסינפטי ומעביר את הגירוי מאקסון לדנדריט! הרי מה שחשוב זה אותם דברים שלא ניתנים לחקר במחקר המודרני (אשר מאוד מוגבל ביכולתו לחקור תופעות של תודעה) והיכולת שלי להגיע לרמות תודעה אחרות – זה האושר והעומק בחיים!" גם אם ה"גורו" לא יודע לתת הסבר מלומד – הוא עדיין נותן לי כיוון שהיה ידוע, דרך אגב, הרבה הרבה הרבה לפני התיאוריות האקדמיות!
    כך שכבודם של כולם במקומם מונח, ויש "גורואים" שמשלבים את העבודה הרוחנית שלהם עם המחקר. את הבחור הזה אתה בטח מכיר:
    http://www.institut.norbekov.com/ (לדוברי רוסית בלבד)

  8. יגאל שטארק Israel

    כן, את נורבקוב אני מכיר. הוא בין היחידים שעושה חיבור מצויין בין ה"תורות", לאקדמיה. אני לא יודע אם את מכירה את המחקרים שלו, אבל יש לו עכשיו כמה מחקרים ופיתוחים מאוד מעניינים שהוא עושה, בנושא של שינוי גנטי בעקבות שימוש בטכניקות שהוא מלמד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

קראו את הפוסט הקודם:
איך הופכים את רשימת הלקוחות הפוטנציאליים לכסף ומכפילים את אחוזי המכירה

אני מקווה שמי שקורה את הפוסטים שלי מתוך עניין בנושא השיווק והשיווק באינטרנט בפרט, כבר הבין שהדבר הראשון והחשוב ביותר...

סגור

Powered by moviekillers.com