מהשכלה לקוייה ללימוד מעשי, כי הידע נדרש רק לשם השימוש בו

היום באוניברסיטאות מעמיסים על הסטודנטים המון מידע. בדרך כלל למידע שהסטודנט נאלץ לשנן לא מתלווה היישום של המידע הזה בחיים האמיתיים.
את הידע מלמדים בשביל להשתמש בו בפועל מתישהו בעתיד, אבל הידע נשאר בגדר תאוריה בלבד ולא הופך לידע מעשי עד אשר הסטודנט יגיע למקום עבודה ושם יעבור חניכה מחדש. בזמן הלימודים שלו, חוץ מלפתור תרגילים על הנייר, הסטודנט לא יודע איך לעשות את החיבור בין המציאות המסובכת שמקיפה אותנו, לבין הידע שהיה נראה כל כך פשוט על הדף במחברת.

יש מקצועות שדואגים להטמעה של הידע דרך עשייה, כמו רפואה, תכנות, עריכת דין, חשבונאות. כל אותם הדברים בהם הסטודנט חייב לעבור סטאג' לאחר סיום הלימודים או במהלכם. בשאר המקרים, עד שמישהו חיצוני לא ילמד את הסטודנט להשתמש בכל מה שלמד, לידע שלו אין ערך רב.

אני מבחין בין שני סוגים של ידע:

ידע תאורטי – יידע שנטמע במוח בעקבות שינון ולמידה תאורטית ללא התוספת היישומים שלו. האדם לעולם לא יישם שום דבר בחייו על סמך ידע זה והחיבור בין ידע זה ושימושו בפעולות יום יומיות, אינו קיים אצלו. גם אם יתעוררו בחייו משימות או מטרות שידרשו יישום של הידע, לא יוכל האדם להשתמש בו, כי אין לו את המיומנות לפעול על סמך מה שהוא יודע בצורה תאורטית בלבד.
זהו מישור אחד של ידע, ומה שנמצא במישור זה, נשאר שימושי רק במישור זה, משמע במישור המנטאלי בלבד.

כאשר ניצבת בפני האדם משימה/שאלה/בעייה יישומית הדורשת שימוש בידע במישר המעשי, אבל הידע נמצא במישור המנטאלי בלבד, האדם אפילו לא ניגש לידע ששוכן במוח שלו על מנת לפתור בעיה זו, כיוון שלעולם לא השתמש בידע הזה בצורה יישומית והידע הזה אינו מעשי עבורו.

דוגמא לכך אפשר לראות אצל סטודנטים רבים למנהל עסקים. הם מסיימים תואר, אך כאשר מגיע העניין לתכלס והם רוצים להקים או לנהל עסק, אין להם שמץ של מושג מה לעשות בדיוק, מאיפה להתחיל ואיך לבנות עסק משגשג, למרות שלמדו מאות תאוריות שמדברות על העניין וברמה התאורטית יודעים אף יותר ממה שיודע איש עסקים משופשף שבונה אימפריות.

ידע יישומי – ידע שנטמע במוח בעקבות עשייה על פי העקרונות של ידע זה. ידע שהאדם כבר יישם אותו בחיי יום יום. זהו אותו הידע, שהאדם כבר השתמש בו לפחות פעם אחת וידע כיצד להשתמש בו שוב, לפחות באותה הרמה אם לא טוב יותר.

הידע התאורטי אכן מגבש איזושהי תפיסת עולם, אבל מפספס בגדול את התועלת שאפשר היה להפיק ממנו אילו היה נלמד בצורה נכונה ומועבר למישור המעשי גם כן. הרי השימוש בידע לומדים אותו ובשביל זה נחוצה התוספת של התהליך שמעביר מהמישור המנטאלי למעשי.

אני מציע גישה חדשה ללימודי השכלה גבוהה – לימוד מעשי
בגישה זו יוצבו מטרות ומשימות ריאליות בפני האדם. הוא יצטרך ללמוד את מה שיהיה שימושי עבורו על מנת להתגבר על המשימות שהוצבו לו. המשימות חייבות להיות מציאותיות לחלוטין (ולא פתרון תרגיל על נייר), הטומן בחובו אחריות גדולה ביותר בפני אנשים אחרים (בדיוק כמו שיהיה כאשר יתחיל לעבוד במקצוע זה). משימה זו חייבת להיות שקולה בגודלה ובהיקפה לדברים איתם יצטרך להתמודד הסטודנט בעתיד, בעבודה שלו.
בלימוד מעשי כזה, כל דבר יילמד דרך עשייה. הידע נטמע בצורה הטובה ביותר, כאשר הוא נצבר על מנת לפתור משימות מציאותיות בהיקף מלא כמו בחיי היום יום ולא כחומר תאורטי.

תגובות

תגובות

4 comments

  1. חוה וינברג

    אני מאוד נהנת לקרוא את המאמרים שלך. חלקם הם פשוט מה שעשיתי במהלך חיי. לפעמים אני חושבת שיכולתי לכתוב בדיוק מה שאתה כותב. כי במהלך חיי עשיתי את מה שאתה ממליץ
    חוה

  2. רציתי לשאול האם כל דבר שנלמד אפשר באמת בעשייה לעשותו? הכיצד זה אפשרי? למשל אם תיקח לדוגמא פילוסופיה .. וחלקים של פסיכולוגיה…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *