לחיות ללא הצבת מטרות - עיקרון האי עשייה - להיות כאן ועכשיו - יגאל שטארק - סודות השיווק בפעולה

לחיות ללא הצבת מטרות – עיקרון האי עשייה – להיות כאן ועכשיו

בעבר כתבתי רבות על הצבת מטרות בצורה נכונה ועל ההבדל בין מטרות אותנטיות לבין מטרות שאימצת מאחרים בגלל שהן נראו לך "מדליקות" וחשבת שהן יביאו לך אושר. עכשיו אני רוצה להציג תפיסה יחסית חדשנית לכל הנושא, שתאפשר להרבה מאוד אנשים לעשות מפנה מאוד משמעותי בדרך בה הם מנהלים את חיי היום יום שלהם.

נתחיל מהפעלת הגיון פשוט על הגישה הקלאסית להצבת מטרות:
אם אני מציב מטרות רחוקות טווח (למשל לקנות וילה מפוארת), סימן שיש משהו שאני רוצה שיהיה לי, אבל זה לא בר השגה היום. בין הרגע הנוכחי לבין נקודת הזמן העתידית שבה תושג המטרה צריך לבצע מגוון פעולות, לקבל הרבה החלטות, להציב מטרות ביניים, להימנע מדברים מסויימים ולחתור בצורה אקטיבית לקראת המטרה. יש ממש מערך חיים שלם, שנבנה על מנת שבעתיד אני אוכל להשיג את המטרה שהצבתי לעצמי.

לגישה כזו להצבת מטרות יש מספר חסרונות בולטים:
1. הבעיה מתחילה ברגע שאדם מתחיל לחיות ולפעול בצורה הנדרשת להשגת המטרה שהציב לעצמו, אבל כל התהליך הזה הופך עבורו למייגע, לא מהנה, מלחיץ וגם לא תמיד מביא לתוצאה.
2. במהלך הזמן שבו האדם חותר למטרה, יכולים להתרחש הרבה שינויים ברצונות שלו ובשאיפותיו והמטרה שבהשגתה השקיע, הופכת ללא רלוונטית (נעלם הרצון להיות בעל וילה מפוארת). אז בכלל מרגישים שהחיים שהקדשנו למען המטרה בוזבזו לשווא.
3. הרבה פעמים לאחר השגת המטרה אנחנו ממשיכים מכוח האנרציה להחזיק בהרגלים שהיו נחוצים בעבר, כאשר חתרנו למטרה, אך לא נחוצים עכשיו. למשל אנשים שרצו להתעשר והתרגלו לחסוך, גם כאשר כבר יש להם כסף, עדיין נמצאים בשבי של הרגל החיסכון ולא מסוגלים להרשות לעצמם להנות מהכסף הזה. להחזיק מכוח האנרציה בהרגלים לא נחוצים יכול להביא לסבל, וכל זה רק בגלל שאי שם בעבר קיבענו את עצמנו לאופי חיים מסויים, בד"כ בטענה של "נתאמץ ונסבול עכשיו, כדי להנות בעתיד". בסופו של דבר אנו מוצאים את עצמנו בתוך חיי סגפנות וסבל בתקווה שבעתיד הכל יסתדר והחיים יהיו מצויינים.

במשפט אחד – אם אתה נעול על מטרה שבחרת לעצמך בעבר, אז בהווה, ברגע הנוכחי, אתה לא חי את החיים הנוכחיים ואת הרצונות הנוכחיים. אתה מתעסק בדברים שהיו אקטואליים לך בעבר, אבל לא בהכרח אקטואליים עבורך ברגע זה.

אני מציע גישה שונה. גישה שבה לא מציבים מטרות עתידיות, לא פועלים "היום" בשביל ההנאה "מחר", אלא מתמקדים בהווה ועושים את מה שעושה לנו טוב עכשיו.

אזהרה! הגישה שאציג בהמשך מתאימה רק לאנשים ששלמים עם עצמם, עם המקום הנוכחי שלהם בחיים ועם מה שיש להם ואין להם.

אני מציע לאמץ את עיקרון ה"אי עשייה". זהו עיקרון ששואב את שורשיו מתורות המזרח ובפרט מהזן בודיזם. משמעותו היא שישנם דברים שהדרך שלהם היא להתרחש מתוך דחף טבעי ואותנטי, ללא ההתערבות האקטיבית שלנו.

אני ארד מהעץ שטיפסתי עליו במשפט הקודם ואראה כיצד יש להשתמש במושג הזה בהקשר של פעולה יום יומית והצבת מטרות.
גישת אי-עשיית אומרת שאתה לא צריך להסתכל קדימה ולתכנן את החיים הנוכחיים שלך בהתאם לאיך שאתה רוצה לראות את עתידך, אלא עליך להסתכל להווה ולעשות את הדברים שאתה אוהב לעשות אותם היום.

משפט המפתח כאן אומר: עליך לעשות רק את מה שאתה לא יכול שלא לעשות.
למשל אני לא יכולתי שלא לכתוב את הפוסט הזה. הרעיון הזה מנקר לי במוח כבר הרבה זמן והרגשתי שאני חייב לרשום עליו מאמר. לא יכולתי שלא לעשות את זה. וברגע שאניעושה את זה, אני ממש נהנה מזה. זה אומר שאני לא אילצתי את עצמי לכתוב, לא אמרתי לעצמי "זה חשוב" או "צריך, זה ישתלם לך, תתאמץ" וכד', אלא עשיתי את מה שהיה בי רצון טבעי לעשותו.

אני מכיר הרבה אנשים שמחפשים "לאמץ מטרה", רק בגלל שלמישהו אחר יש את המטרה הזו ונראה להם נורא מגניב שגם הם ינסו להשיג מטרה כזו. בד"כ מטרה כזו אינה נובעת מדחף פנימי להשיג אותה, אלא מגחמה זמנית. אם אתה נאלץ להזכיר לעצמך מחדש מהן המטרות שלך ובשביל מה אתה מתאמץ היום, סימן שהצבת המטרות שלך נעשתה בצורה גרועה. כשאני עושה את מה שאני לא יכול שלא לעשות, אין לי שום צורך להזכיר לעצמי מה המטרות שלי ועד כמה אני חייב לעבוד קשה כדי להשיג אותן. אני הרי לא יכול שלא לעשות את מה שאני עושה. יש לי דחף פנימי והנאה מכל רגע שבו אני מתעסק בדברים שאני אוהב אותם.

אתה בוודאי תשאל "איך אפשר לחיות ככה, אם אני עושה רק את מה שאני אוהב?". התשובה היא: פשוט מאוד.
למרבה הפלא, ברגע שמתחילים לפעול בגישה הזו, לא רק שנהנים מהחיים אלא גם מוצאים את המקום שלנו בחיים בצורה הטובה ביותר. פתאום אתה מוצא את עצמך מתעסק בתחביבים האהובים עליך, פתאום אתה מוצא את עצמך עובד בעבודה שאתה ממש נהנה ממנה, פתאום אתה מקבל פניות מאנשים שרוצים להשתמש בידע שלך כי הקדשת הרבה זמן והפכת למומחה באותו התחום שאתה ממש אוהב.

אם אתה מתעסק רק בעיסוקים האהובים עליך, אתה מהר מאוד תהפוך למומחה בהם. יש אנשים שעושים הרבה מאוד כסף מלשחק במשחקי מחשב. מבחינתם הם פשוט עושים את מה שהם הכי אוהבים. אולי זה נשמע מפתיע, אבל אין תחום בחיים שאי אפשר לעשות ממנו כסף. כל אחד יכול למצוא את אותה העבודה ואותו אופי החיים שהוא אוהב, ולא לרוץ אחרי חלום עתידי תוך כדי וויתור על חיים מהנים כאן ועכשיו.

ברגע שאתה משחרר את הנעילה ממטרות גדולות שעליך להשיג בעתיד, אתה מגלה ספקטרום ענק של נישות ותחומים שונים בחיים שיכולים פתאום להפוך לתחומי העניין שלך ברגע זה ואתה ממש תהנה מהם. כל עוד היית נעול על מטרות גדולות ורוב החיים שלך היו התעסקות סביבן, לא היית מסוגל לראות את שאר הדברים שנמצאים ממש לידך.

עשה רק את מה שאתה אוהב לעשות ברגע זה, בתקופה זו בחיים. אל תציב מטרות שהשגתן לא מביאה לך הנאה.

גישה זו לחיים ולהצבת מטרות יותר מתקדמת לדעתי מהגישה הקלאיסית ומאפשרת להסתכל על הדרך בה אנו מחליטים להתוות את אפיק חיינו בצורה הרבה יותר יעילה, נוחה וטבעית.

עדיין לא מנוי לקבלת עדכונים למייל? הירשם בפינה הימנית למעלה וקבל את המאמרים החמים ביותר על התפתחות אישית והצלחה בחיים.

תגובות

תגובות

22 comments

  1. יאיר ארמה Israel

    יגאל ,
    רשמת "כשאני עושה את מה שאני לא יכול שלא לעשות, אין לי שום צורך להזכיר לעצמי מה המטרות שלי ועד כמה אני חייב לעבוד קשה כדי להשיג אותן. אני הרי לא יכול שלא לעשות את מה שאני עושה. יש לי דחף פנימי והנאה מכל רגע שבו אני מתעסק בדברים שאני אוהב אותם".

    הניסוח כאן בעייתי מכיוון שבדרך להשגת המטרה יכולים להיות מצבים לא נעימים ולא נוחים .
    אם זו מטרה של שבירת פחד , ברור שהיא לא תהייה כפית ולא תגרום הנאה בפעמים הראשונות.
    אם זה להיות במאי ולעשות סרט ,יכול להיות שהבימוי עצמו הוא ממש עניין ומהנה אבל תהליך ההכנה לצילומים הוא נוראי .

    גם חשוב להבין מתי אתה מוותר לעצמך ומתי אתה באמת לא רוצה לעשות משהו.
    או שאולי השאלה היא , עד כמה המטרה חשובה לך ?…

    • אף אחד לא מבטיח לך שהשגת המטרה תהיה קלה וכולה תהיה מלווה באופוריה ופרחים באוויר.
      מה שחשוב זה לא הקשיים הרגעיים, אלא ההתיחסות שלך לתהליך עצמו. התהליך צריך להיות מהנה באופן כללי.
      למשל שבירת פחדים זה דבר קשה, לפעמים יש רגעים לא נעימים, אבל בשביל חלק ניכר מהאנשים התהליך כולו הוא מהנה, הרגע שאחרי שבירת הפחד הוא מהנה, אתה יוצא לתהליך הזה בציפייה ובהתלהבות. וזה מה שחשוב באמת. שתהיה לך התלהבות אמיתית מהתהליך, למרות הקשיים בדרך.

      גם לכתוב בלוג זו לא עבודה קשה. זה דורש הרבה זמן והשקעה, לפעמים אין השראה לכתוב משהו חדש למרות שאתה מרגיש שצריך, לפעמים אתה שובר את הראש ימים ולילות וחושב על איך תנסח רעיון מסויים. אבל בשורה התחתונה כל התהליך באופן כללי מלווה בהתלהבות.

  2. שמח לראות את הפוסט הזה.
    אני חי בגישה הזאת כבר כמה חודשים.
    גם בתחום של מאפי- אחרי הקורסים חשבתי שמטרה שלי זה להשיג כמה שיותר מספרי טלפון ולזיין כמה שיותר, והיום אני מבין שזאת לא הייתה מטרה שלי בכלל. אני לא נהנה מהבלאגן הזה. כל החיים שלי עכשיו סובבים סביב עשיית דברים שאני אוהב, שגורמים לי להרגיש טוב בזמן הקצר. בגלל השינוי הזה בגישה, הפעולות שאני עושה ביומיום השתנו, ועכשיו אני הרבה יותר רגוע, והביטחון העצמי שלי מגיע לא ממקום אגוצנרי, של אני עושה כדי להשיג מטרה שלי, אלא ממקום אותנטי יותר- אני עושה כי זה מרגיש נכון.

    הייתי חייב את התהליך הזה- של לחיות תוך הצבת מטרות לא אותנטיות, להבין שאני לא עושה מה שאני צריך כדי להגיע למקום בו אני היום.
    נראה לך שמתאים להכניס את התובנות האלה לקורסים של מאפי?

    עֹז

    • אני לא הייתי מכניס את התובנות האלה לקורס אמנות הפיתוי. אלו דברים יותר מתקדמים.
      בגלל שהקורס הזה הוא בד"כ אחד הקורסים הראשונים שאנשים עוברים בתחום של התפתחות אישית, הם עדיין זקוקים למישהו שיחשוב ויקבע בשבילם מה טוב להם ומה לא, יעביר אותם כברת דרך מסויימת ואז ישחרר אותם לחופשי. זה בערך כמו לתת לילדים בגיל 6 להחליט האם בא להם ללכת לבית הספר או לא. יש דברים שאנשים לא מסוגלים להעריך את החשיבות שלהם, בלי שהם התנסו בהם ומבינים בהם לעומק ואם ניתן להם את זכות ההחלטה הזו, הם יפספסו הרבה דברים חשובים בלי לדעת שהם קיימים בכלל.

      זה יכול להיות חומר טוב לאיזשהו קורס מתקדם יותר.

      אם ניקח לדוגמא את תחום הבישול שאתה אוהב, אז זה בערך כמו במקום ללמד את הטבח המתחיל איזשהם כללי יסוד בבישול, נגיד לו שבשביל להיות טבח טוב הוא צריך ללכת אחרי האינטאיציה ולערבב את מה שנראה לו לנכון. זו עצה טובה, אבל למישהו יחסית מתקדם שמרגיש חנוק במסגרת כללי היסוד של בישול, ולא למישהו מתחיל שלא מבדיל בין תפוח אדמה לבטטה.

    • עוז , תוכל לתת דוגמה מעשית ולהסביר יותר את השוני בהתיחסות שלך?

  3. היי יגאל, אהבתי מאד את המאמר כמו שאמרו חכמינו "העבר אין, העתיד עדיין וההווה כהרף אין.. דאגה מנין?" הזמן היחיד שנמצא בידיו של האדם הוא ההווה, ואנחנו ואני יכולה להעיד גם על עצמי עסוקים בזכרונות מהעבר בהכאות על חטא ובתכנונים ארוכי טווח לעתיד, ושני הזמנים האלו לא בידינו, העבר כבר היה ולא ניתן לשנות אותו ואילו העתיד לא ידוע, בידינו רק להפוך את ההווה לבעל משמעות ולהפוך כל יום ליום שבו הגשמנו חלום, עשינו משהו וכ'.
    לצערי לי יש בעיה עם תחום הדיאטה, אני כל הזמן מציבה לעצמי יעדים שכאשר ארד כך וכך במשקל אז אעשה כך וכך בקיצור לא חיה את החיים כרגע אלא מגבילה אותם כל פעם במטרה אחרת ובד"כ זה קשור למשקל.. וכשאני מרזה אני רוצה לרזות עוד או שמשמינה קצת ואז שוב מהתחלה מציבה את אותה מטרה… מתיש מיותר ואידיוטי.. מקווה להפתר מההרגל והחשיבה המוטעית הזו ופשוט לחיות את ההווה, לעשות עכשיו את מה שביכולתי

  4. לא ממש ידעתי איך אפשר ליצור איתך קשר אז כתבתי את זה כאן.

    יגאל, האם אי פעם שמעת על צירוף המילים "ילדי האינדיגו"?

    תודה.

    • הרבה דברים שונים. אתה לא מצפה שאני ארשום לך פה ספר על מה ששמעתי בנושא.

      • אני מאוד אשמח אם תוכל לכתוב על זה מאמר.

        איך אפשר ליצור איתך קשר לשיחה אישית?
        יש לך מסנג'ר/סקייפ וכו'?

        • זה נוא שלא כל כך מעניין אותי, כך שאני לא מתכנן לכתוב על זה בתקופה הקרובה. אולי מתישהו בעתיד.
          שיחות אישיות זה משהו שאני משתדל להימנע ממנו, מכיוון שאם אני אפתח את זה לקהל הקוראים שלי, אאלץ להעביר את כל הזמן מהבוקר עד הערב בשיחות אישיות :)

          • חחחח אני שמח שהוספת סמיילי לאחת מההודעות שלך(משהו שלא ראיתי אף פעם) :D

            בקשר ל NLP, האם זה קשור איכשהו לקינסולוגיה ודמיון מודרך?
            ובמרכז, כדי ללמוד אצלכם NLP חובה לעבור את הקורסים בנושא הפיתוי קודם כל או שזה לא קשור?

            אני מתעניין לאחרונה בתחום כדי לשפר את עצמי יותר ולהבין אחרים בצורה טובה יותר. ייעול עצמי.

  5. *הערה:
    בלי קשר, האופציה של "להודיע לי במייל, ברגע שיגיבו לתגובה שלי" לא פועלת. אני מניח שיש לך באג במערכת.

    לתשומת ליבך.

    • אני לא רואה שמילאת מייל באחת התגובות האחרונות שלך.
      מן הסתם המערכת לא יכול להודיע במייל, אם היא לא מכירה את המייל שלך.
      אני כן מקבל הודעות למייל ברגע שמישהו מגיב בבלוג.

  6. טוב תודה רבה יגאל.

    המשך יום טוב ומחויך :)

  7. הי יגאל,
    נתקלתי היום בשני מאמרים שכתבת. זה אחד מהם, והשני הוא : "הצבת-מטרות-איך-לעשות-זאת-נכון".
    אני קצת מבולבל (בילבול בעניין הזה מלווה אותי כבר שנים רבות).
    יש כאן לכאורה סתירה בין שתי גישות מאוד שונות: מצד אחד – הצבת יעדים ארוכי טווח ופעולות להשגתם, ומצד שני – "עשה מה שנכון לך כרגע".

    איך אתה מיישב את הסתירה הזו? או ששינית את דעתך ב180 מעלות?

    אולי הצבת יעדים קצרי טווח בלבד, ובדיקה תקופתית? למשל: "עכשיו אני מרגיש שהכי נכון לי זה לשנות עבודה למשהו יצירתי יותר, משהו שאבטא בו את עצמי טוב יותר" – ולכן אציב לעצמי מטרה זו, ואפעל באופן קוקרטי להשגתה. ועוד כמה חודשים אעשה הערכת מצב, והכל פתוח מחדש?

    תודה,
    גלעד

    • אתה צודק, יש כאן לכאורה סתירה ואלו לכאורה שתי גישות קצת שונות. אבל החוכמה היא לשלב ביניהן. אני לא הייתי רוצה לנסות להסביר לך איך משלבים, כי זה מסוג הדברים שצריך להבין לבד. כדי להבין את זה, אתה צריך תקופה מסויימת לחיות בצורה הדוקה לפי שיטה אחת, אח"כ תקופה מסויימת לחיות בצורה הדוקה בין השיטה השנייה, ורק לאחר מכן תוכל למצוא את האיזון ביניהן.

      • תודה על התגובה המיידית.
        אולי בכל זאת רמז? לינק למשהו שכתבת בנושא? שמישהו אחר כתב?
        זה באמת מעניין אותי… כי הרי חסידים נלהבים לכל גישה קל למצוא, אבל לא מצאתי עדיין מישהו שמחבר את השתיים בצורה ברורה…

        אני חושב שאני בד"כ חי לפי גישה מאוד "פרוייקטלית" לגבי דברים שבטווח הקצר (מתכנון, פועל בחריצות, מגיע לתוצאות), ובגישה מאוד לא מתוכננת לגבי החיים בכללותם. אבל לפעמים אני שואל את עצמי אם לא היה מקדם יותר לו הצבתי לעצמי יעדים יותר ברורים לגבי החיים בכללותם.
        אולי במקום "יעדים" יותר נכון לחשוב על "קוים מנחים"? כלומר משהו שמתאר יותר מאפיינים כלליים של ה"דרך" שאני מאמין שהיא נכונה לי, ולא "אירועים" מסוימים שאמרוים לקרות?
        או אולי, "מגמות" ולא "יעדים"? למשל, יחסית למקום בו אני נמצא כרגע, אני מבין שאני צריך לנוע במגמה של עבודה יותר מספקת שתמצה יותר את כישורי, או בזוגיות עם מאפיינים כאלה וכאלה, וכו?
        כמו אותה טיפת מים שזורמת לים באופן טבעי, אבל בכל נקודה רק "שואלת את עצמה" איפה המסלול התלול יותר מטה – כאן, כאן או כאן? כלומר, כיוונונים קלים בכל רגע בחיים, לעבר מה שנראה באותו רגע כמגמה הנכונה יותר עבורי?

        תודה,
        גלעד

        • אל תחפש תשובה לוגית לנושא. ברגע שאתה מכור לחיפש תשובה לוגית שמישהו אחר ייתן לך, אתה לא באמת מתקדם. אתה רק מתקדם בתוך התמונות שאתה מצייר בראש שלך. כדי להבין משהו באמת, לעומק, צריך לחוות אותו. ובשביל אתה צריך לעשות את מה שאמרתי לך קודם – לחיות תקופה מסויימת את כל אחת מהשיטות האלה.

          יש דברים שעדיף להבין לבד על סמך נסיון, מאשר לשמוע מישהו אחר מדבר עליהם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מדריך: שיווק טרויאני

איך לקבל יותר לקוחות בלי
להוציא יותר כסף על פרסום

הכנס את המייל שלך וקבל מיידית ובחינם את המדריך:

לעולם לא נשתמש בכתובת הדואר האלקטרוני שלך חוץ מאשר לשלוח את התכנים שלנו!

תגובות

תגובות

קראו את הפוסט הקודם:
תמונות ממופע התוכים בחמת גדר

באחד מימי השמש החמים של החורף הישראלי יצאנו לבלות בחמת גדר. מקום מיוחד שיש בו הרבה מה לצלם. במקום יש...

סגור

Powered by moviekillers.com