"אתם לא חייבים שום דבר לאף אחד. גם לא את תשומת הלב שלכם" - יגאל שטארק - סודות השיווק בפעולה

"אתם לא חייבים שום דבר לאף אחד. גם לא את תשומת הלב שלכם"

אחד הדברים שהקנו לי ביטחון עצמי רב והרגשת עליונות על אנשים אחרים, הייתה תובנה שלמדתי בגיל 16. באותה התקופה השתתפתי בקבוצה קטנה שעסקה בהתפתחות אישית ומדיטציה. אני הייתי הכי צעיר שם. היה לנו מורה, אדם מיוחד בפני עצמו, שרק לו אני אצטרך להקדיש פוסט שלם. היינו לומדים דברים על עצמנו ועל החיים ועושים ניסויים על מנת להבין לעומק ולחוות על עצמנו את המהות והכוח של התובנות שרכשנו.

באחד המפגשים המורה שאל:
– "למה אתם תמיד עונים כאשר אנשים שואלים אתכם שאלות?" אנחנו לא ממש ידענו איך לענות לו וניסינו למצוא תירוצים וסיבות מדוע אנחנו עושים זאת.
– "אתם לא חייבים שום דבר לאף אחד. גם לא את תשומת הלב שלכם," הוא המשיך. "לא לחברים ולא לאנשים שאינכם מכירים. לאף אחד אין זכות לדרוש את התגובה שלכם. הם דורשים את הזמן של החיים שלכם, שלעולם לא יוכלו להחזיר לכם, בלי להבין זאת. פשוט תדעו שאתם לא חייבים לתת אותו לאף אחד אם אינכם רוצים. אנשים בדרך כלל עושים דברים בצורה אוטומטית, בלי לשים לב שמי שהניע אותם לעשות זאת, הוא מישהו אחר ולא הם עצמם. הם לעולם לא קיבלו החלטה מודעת לענות או לא לענות על שאלה, לתת הסבר או להמנע ממנו. אבל הם עושים את זה תמיד – כמו רובוטים. שואלים אותם, הם מגיבים, כשיכלו לא להגיב. אבל נראה שהם אפילו לא לוקחים אופציה זו בחשבון. האנשים נמצאים בשינה עמוקה ולא שמים לב איך מישהו אחר שולט בחיים שלהם. אם תהיו מודעים יותר למה שקורה לכם, אתם תראו שאתם עושים כל כך הרבה דברים בלי שבחרתם ורציתם לעשות אותם. הם פשוט נעשים בצורה מכאנית."

כשהבנתי שהבחירה נמצאת בידי ואף אחד לא יכול להשפיע עלי אם איני רוצה זאת, נוכחתי לכוח אדיר שקיים אצלי ולא הייתי מודע אליו עד כה. בשביל לחוות ולהבין את העניין לעומק, הייתי מפריז בתגובות שלי. כאשר היו פונים אלי, לא הייתי מגיב בכלל או שמבחירה הייתי מעקב את התגובה שלי לכמה שניות, כדי לחוש שאני יכול לתת תשומת לב או לא לתת אותה. שזאת בחירה שלי ולא פעולה אוטמטית. שאם אני נותן אותה, זה מתוך בחירה מודעת. לפעמים, כאשר מישהו היה שואל אותי שאלה ומצפה שאני מייד אענה לו, הייתי אומר "אם אתה רוצה לקבל ממני את הזמן של החיים שלי, תשאל קודם אם אני מוכן לתת לך אותו".
לפעמים כשאנשים היו מופתעים מחוסר התגובה שלי אליהם ושואלים לפשר העניין, הייתי בשמחה מסביר להם שהם דורשים ממני את הזמן של החיים שלי, זמן שהם לעולם לא יחזירו לי, ומצפים בתור מובן מאליו שאני אתן להם אותו. הייתי מופתע איך אנשים אחרים בקלות נותנים את הזמן של החיים שלהם לכל אחד המבקש זאת.

אתה לא חייב לאף אחד שום רגע של החיים שלך. אנשים אחרים לעולם לא יחזירו לך את הרגעים האלה. אם החלטת לתת אותו למישהו, תהיה בטוח שאתה הוא זה שהחלטת ולא תגובה אוטומטית שהגוף שלך בחר להגיב בצורה לא מודעת.

תגובות

תגובות

3 comments

  1. וואו יגאל, נקודה גדולה מאוד גדולה למחשבה.
    תודה

  2. שלום יגאל, רציתי להבין. כשאתה אומר באמנות הפיתוי לגשת לבחורה זרה ולפתח איתה שיחה זה לא מתנגש וסוטר את המאמר הזה? הרי גם היא יכולה להתעלם ולעשות אותו דבר לא?
    תודה

    • למה זה סותר?
      אם אתה רוצה לגשת – תיגש.
      אם אתה רוצה לשמוע רדיו – שתמע רדיו.
      אם אתה רוצה לאכול – תפתח את המקרר :)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מדריך: שיווק טרויאני

איך לקבל יותר לקוחות בלי
להוציא יותר כסף על פרסום

הכנס את המייל שלך וקבל מיידית ובחינם את המדריך:

לעולם לא נשתמש בכתובת הדואר האלקטרוני שלך חוץ מאשר לשלוח את התכנים שלנו!

תגובות

תגובות

קראו את הפוסט הקודם:
מהשכלה לקוייה ללימוד מעשי, כי הידע נדרש רק לשם השימוש בו

היום באוניברסיטאות מעמיסים על הסטודנטים המון מידע. בדרך כלל למידע שהסטודנט נאלץ לשנן לא מתלווה היישום של המידע הזה בחיים...

סגור

Powered by moviekillers.com