איך לגרום לאנשים לקרוא את המאמר שלך עד הסוף אפילו אם הוא ארוך

כתיבה נכונהבפעם שעברה סיפרתי שהסוף של שיווק במייל כפי שאנחנו מכירים אותו ב-10 השנים האחרונות, מתקרב בקצב אדיר. זה קורה בגלל שינויים מהותיים בהרגלי צריכת המידע בשנות ה-2000.

שינויים שמתרחשים ממש מול עיניינו ו"הורגים" את רוב הדברים הטובים שעבדו עד היום.

כדי להבין את התהליך הזה וההשלכות שלו לעומק, אני ממליץ לקרוא את "הסוף של שיווק במייל – חובה לקריאה לכל מי שמשווק לרשימות תפוצה".

הפעם אני רוצה להביט קדימה ולתת כמה עצות פרקטיות – איך אפשר לנצל את את השינויים בהרגלי צריכת המידע כדי להפיק מהם את מירב התועלת ולרכב על הגל החדש.

תחילה בואו ניזכר בקצרה במה שקרה בשנים האחרונות ושינה את כללי המשחק:

פייסבוק וטוויטר הפכו למקורות מידע מרכזיים עבור חלק גדול מגולשי האינטרנט. המידע מוגש בהם במנות קטנות – סטטוסים קצרים של כמה שורות שאפשר לקרוא תוך שניות בודדות. כתוצאה מזה במהלך היום אנשים צורכים כמות עצומה של מסרים קצרצרים שונים. הרבה יותר מאשר בעבר.

זה מפתח הרגל חדש – לצרוך מידע במנות קטנות.

כתוצאה מזה הבאפר (buffer) המנטאלי שאדם מקצה לטקסט שהוא מוכן לקרוא ולהכיל, מתקצר. במילים אחרות, היום כמות המידע שאדם יכול (ומוכן נפשית) לעבד בפעם אחת, הרבה יותר קטנה מאשר בעבר. כשאנשים נתקלים בטקסט ארוך, יעדיפו לוותר על קריאתו כי התרגלו לקבל מידע במנות קטנות. אחרת זה מעמיס…

אנחנו מרגישים מאוד בנוח לשבת שעות מול רשימת סטטוסים ענקית בפייסבוק, אבל נרתעים כשרואים מאמר ארוך. אפילו אם המאמר מכיל פחות מילים מקיר הסטטוסים האינסופי. ההרגל לצרוך את רוב המידע באמצעות מאמרים ארוכים שהיה מקובל לפני עידן הפייסבוק, הולך ונדחק לשוליים.

כשמדובר על צריכת מידע, אנשים מעדיפים את מה שאני קורה לו "חווית פייסבוק" – טקסט שבנוי ממנות קטנות, שאפשר לרוץ עליהן עם העיניים מלמעלה למטה, לעצור על משהו באמצע שתפס את העיין וזה עדיין יהיה מעניין ולא תלוש מההקשר של שאר הטקסט.

בחווית פייסבוק כל פיסת מידע יכולה להיות מעניינת בפני עצמה ואין מחוייבות לקרוא את מה שלפני ואחרי.

עכשיו בוא נחשוב על מאמר קלאסי – פסקאות ארוכות, בלוקים גדולים של טקסט, מבנה מלבני מבחינה ויזואלית. עוד לפני שמתחילים לקרוא אותו, מקבלים תחושה של "עכשיו צריך לעשות פה עבודה". בקיצור, ההיפך הגמור "מחווית פייסבוק".

אחרי שהבנו את ההבדל בין הרגלי צריכת מידע בעבר ובהווה, בוא נראה מה עושים עם זה.

כשאנחנו שמים על עצמנו את כובע הקופירייטר ובאים לכתוב מאמר, המטרה שלנו ליצור עבור הקורא את "חווית פייסבוק" ולא חוויה של מאמר מהמאה הקודמת. אם נצליח במשימה הזו, נקטין את הסיכוי לאבד את הקורא עוד לפני שהתחל לקרוא. כי נספק לו את המידע בצורה שנוחה לקליטה, ומותאמת למוח שלו.

איך יוצרים את חווית פייסבוק גם כשכותבים מאמר ארוך?

כדי לעשות את זה, עלינו לפרק את "חווית פייסבוק" למרכיבים ולדאוג לספק כל אחד מהם במאמר שלנו. עלינו להבין איך טקסט כזה צריך להיראות מבחינה ויזואלית, מה אמור להיות המבנה והקצב שלו, ובאיזו שפה עליו להיות כתוב.

בוא נראה כל אחד מהמרכיבים בקצרה, כדי שנוכל להרכיב מאמר שייתן לקרוא משהו קרוב ל"חווית פייסבוק:

1. שפה – השפה צריכה להיות מאוד יום-יומית. לא שפה גבוהה. צריך לכתוב כאילו מספרים לחבר. להשתמש במילים פשוטות. יש כאן עוד הרבה מרכיבים חשובים, אבל זה כבר דקויות של קופירייטינג ולא משהו בלעדי לחווית פייסבוק.

2. מבנה – מבחינה ויזואלית המאמר צריך להיות בנוי מפסקאות קצרות בגודל משתנה. כל פסקה בין שורה ל-4 שורות. לדוגמא: 2 שורות, שורה, 3 שורות, 2 שורות, 3 שורות, שורה וכו'… לא ליצור עומס. מבחינה ויזואלית המבנה צריך להזכיר את רשימת הסטטוסים בפייסבוק.

3. העברת מסרים – כל הרעיונות והמסרים צריכים להיות מוגשים במנות קטנות. כל פסקה קטנה כזו צריכה לכלול רעיון אחד או תובנה אחת. אם התרגלתם לכתוב פסקאו ארוכות שכוללת כמה רעיונות – פרקו אותן לרעיונות קטנים ותגישו במנות נפרדות.

4. תמונות – מומלץ לשלב תמונה אחת או שתיים בטקסט, בצורה כזו שהן יתפסו חלק ממרחב הטקסט לרוחב, כך שהשורות שלצד התמונה יתקצר (כמו התמונות במאמר הזה).

אם נשמור על הכללים הפשוטים האלה, נוכל להגיש לאנשים טקסט בתבנית מוכרת שהם מרגישים נוח איתה ולא נבהלים ממנה.

ועכשיו זה הזמן שלכם להכין את המאמר הבא, שיתן לקוראים את חווית פייסבוק וישאיר אותם לקרוא עד הסוף.

נ.ב.
אם יש לכם רעיונות נוספים כיצד לתת את חווית פייסבוק בתכנים שלכם, ולעורר אצל הקורא את אותה ההתרגשות, הסקרנות ואפילו את חווית המציצנות (בואו נודה, לכולנו יש אותה), אתם מוזמנים לשתף.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *