רוצה לדעת מה הלקוח שלך אומר לעצמו כשחושב עליך?

הפסיכולוגיה כבר מזמן הוכיחה שאנו נותנים אמון באנשים שאיתם אנו מרגישים זהות גבוה. לכן, בראיונות עבודה המראיין יתן עדיפות למרואיין שדומה לו מבחינת גישה לחיים, תפיסות, צורת התבטאות, תחביבים ואפילו עדה. ככל שירגיש שהמרואיין דומה לו יותר, כך יפתח חיבה חזקה יותר כלפיו. זוהי אחת הסיבות לכך שבארגונים רבים רוב העובדים מאוד דומים אחד לשני. מעסיקים מעדיפים לגייס אנשים שמגיעים מתרבות הדומה לזו שלהם.

למה חשוב להבין את זה ואיך זה קשור לקופירייטינג?

בעת כתיבה תוכן, לא משנה אם הוא תוכן שמעביר מידע בלבד, תוכן שיווקי או תוכן פרסומי, חייבים להשתמש בעיקרון של יצירת תחושת זהות אצל הקורא.

אחד הכישורים החשובים ביותר שקופירייטר זקוק להם, זוהי היכולת להיכנס לראשו של קורא פוטנציאלי, להבין באילו מילים וביטויים הוא חושב, כיצד מנסח לעצמו את הבעיות שלו ואיך מכנה את השאיפות שלו. ברגע שהקופירייטר מבין זאת, יוכל בכתיבה שלו להעלות את המחשבות, הלבטים, הבעיות והשאיפות של אותו הקורא הפוטנציאלי, בדיוק באותם הביטויים שהקורא חושב בהם והם כבר נמצאים בתוך הראש שלו.

קריאה של טקסט כזה יוצרת אפקט של בניית אמון עמוק ביותר. הקורא אומר לעצמו "וואו, הוא כותב בדיוק את מה שאני חשבתי עליו. הוא מדבר בדיוק על הבעיות שלי. הוא חשב על אותם הדברים שאני חשבתי עליהם. הוא מבין אותי! אני רוצה לשמוע מה עוד יש לו להגיד!".

אם אתה כותב טקסט שיווקי, ברגע שהקורא שלך אמור לעצמו את הדברים האלה, אתה יכול לטפוח לעצמך על השכם כי זכית באדם שיקרא בשקיקה כל מילה שתכתוב בהמשך. כל מה שנותר לך עכשיו, זה לא לפשל בהמשך הטקסט כדי לגרום לאדם לא רק לקרוא את מה שאתה כותב, אלא גם לבצע פעולה – לקנות את המוצר שאתה מציע. זה כמובן דורש כמה כישורים נוספים.

הקופירייטר חייב לקחת בחשבון עבור מי הוא כותב ומה עובר בראש אצל הקורא שלו.

אחת הטעויות של קופירייטרים שנתקלתי בהן, היא כתיבה בשפה גבוה מדי, יפה מדי, ספרותית מדי, כשזה כלל לא נחוץ ואף מיותר ומזיק. לפעמים קופירייטר משתדל להפגין שליטה גבוה בשפה ומפספס לגמרי את הלקוח מכיוון שכותב במושגים שלא מדברים אל הלקוח, בשפה שהלקוח לא מתחבר אליה, בביטויים שלא נמצאים בראשו הלקוח.

המטרה היא להצטרף לדיאלוג שהאדם כבר מנהל בראש שלו.
קל מאוד לפספס את המטרה הזו, כאשר הקופירייטר משתמש בשפה שנכונה בעייניו, אך לא מדברת אל הלקוח.

הנה כמה רעיונות שיעזרו למצוא את המחשבות שנמצאות בראש של קהל היעד שלך:
1. שימוש בשאלונים – להעביר שאלונים שבו מבקשים מקהל היעד לכתוב על בעיות, יעדים, שאיפות, מטרות, מחשבות, תהיות ולבטים הקשורים לתחום הדרוש.
2. שימוש בשיטות אנתרופולוגיות – לעשות תצפית משתתפת. להתערבב בקהל היעד, לחוות את העולם של קהל היעד דרך השתתפות במפגשים, קהילות, דיונים, ומתוך כך להבין את השיח, התרבות, השפה ואתה הדברים הכי אקטואליים עבורם.
3. פאנלים וקבוצות מיקוד – הפתרון הכי יקר והכי פחות יעיל לדעתי, אך אפשרי.

הכתיבה הפרסומית והשיווקית לא רק מצטרפת לשיח שהלקוח כבר מנהל בראשו, אלא גם מעצבת שיח חדש אשר הופך לקונצנזוס בעייני קהל היעד.
כל מה שכתבתי כאן טוב ונכון כאשר אנו מדברים על פרסום ישיר או פרסום במסגרת של שיווק ישיר. בפרסום תדמיתי כללי המשחק משתכללים ותפקידו של הקופירייטר הופך להיות מורכב יותר. כאן כבר לא מדובר בטקסט נטו, אלא שמתווספים כאן סלוגנים, ג'ינגלים, סמלים, לוגואים והעברת המסרים הרבה פעמים נעשית בצורה מוסוות ומרומזת.

בפרסום תדמיתי אנו פועלים בשתי החזיתות בו זמנית – מצד אחד פרסום כזה אמור ליצור אמון ולשכנע בעזרת שימוש בדימויים שהלקוח מזדהה איתם והם לקוחים מעולמו האישי, ומצד שני, פרסום כזה מעצב שפה חדשה ואוסף מושגים חדשים שהלקוחות לוקחים איתם ליום יום ומתחילים לחשוב בעזרתם.

אבל על זה בפעם אחרת…

אם עדיין לא עשית זאת, זה הזמן להצטרף לקבלת עדכונים בפינה השמאלית למעלה.
בכל פעם שאפרסם פוסט חדש, תקבל על כל הודעה למייל.

תגובות

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *