דאונשיפטינג – להוריד הילוך ולהפסיק לקרוע את עצמך


נתקלתי היום במושג מעניין שבעבר אולי שמעתי אותו פה ושם, אבל אף פעם לא חשבתי עליו לעומק.

המושג הזה הוא "דאונשיפטינג" (downshifting) או בעברית "הורדת הילוך". הכוונה לשינוי סגנון חיים לכזה, שבו אתה מוותר על רדיפה אחרי מוסכמות חברתיות של "חיים טובים", לטובת יותר זמן פנוי, פחות התחייבויות, פחות מתח נפשי ופחות עבודה. אתה מצמם הוצאות ובאותו הזמן מצמצם את "החובות החברתיות" שלך.

אתה מפסיק לאמץ אל תוך סולם הערכים שלך מטרות שאנשים אחרים מציבים ומציגים אותן כראויות להשגה.

בקיצור, אתה שואל – האם מה שנחשב בחברה בתור "החיים האידיאליים" אלו באמת החיים האידיאליים? והאם המירוץ הבלתי פוסק אחר "החיים האידיאליים" (שאולי אין בהם שום דבר אידיאלי ומהנה כמו שמנסים למכור לנו) זו באמת דרך שבה שווה להעביר את החיים האלה?

אם אתה מוותר מראש על המוסכמות האלה, מוריד הילוך בקצב החיים ובדרישות שלך מהם, אתה עדיין יכול להמשיך לחיות בצורה סבירה אבל אתה לא חייב יותר לקרוע את התחת כדי:
– לבנות קריירה.
– להשיג קידום בעבודה.
– להגדיל משכורת.
– להרוויח הרבה כסף.
– לקנות את כל מה ש"צריך" לקנות היום.

במילים אחרות אתה משקיע מינימום אנרגיה בשביל לקיים את עצמך.

אתה יכול לבחור עבודה שיהיה לך נוח איתה מבחינת המאמץ והזמן שאתה משקיע בה ועדיין להתקיים בכבוד. אולי אפילו יהיה לך הרבה זמן פנוי ונחת בעבודה פשוטה, מאשר בעבודה עם אחריות גדולה. אני חושב שהסרט "אמריקן ביוטי" מראה לנו חלקיק של גישה כזו, כאשר לסטר ברנהם (קווין ספייסי) עוזב את העבודה המלחיצה שלו במשרד והולך להיות מוכר המבורגרים.

דאונשיפטינג זוהי גישת חיים. אנשים שדוגלים בה טוענים שהם מרגישים הרבה יותר מאושרים, משוחררים ובריאים נפשית (כי נמנעים מלחצים בעקבות ניסיונות להשיג חלום "מקובל חברתית").

חשוב להבין שדאונשיפטינג זה לא ניתוק מהחברה, אלא שיערוך מחדש של ערכים אישיים תוך המשך חיים רגיל לחלוטין בתוך החברה.

הגישה הזו לא הייתה אפשרית לפני מאה שנה, כי ללא עבודה סבירה וקבועה היה כמעט בלתי אפשרי להתקיים. זו הייתה דרך בטוחה להתדרדר לרחוב או למות מאיזו מחלה בלי אפשרת לממן ביקור של רופא. היום, הודות לקדמה הטכנולוגית ולמדיניות רווחה זה בהחלט אפשרי. אפשר לעבוד בצורה מינימלית בלי להתאמץ ועדיין לחיות בדיור סביר, לצרוך אוכל טוב, לקנות מוצרים נחוצים, ואפילו לקבל טיפול מהמערכת הרפואית כמו כל אדם ממוצע.

בניגוד לאנשים ה"רגילים" שאת רוב היום מעבירים בעבודה, את הערב מעבירים בלנוח מהעבודה ואת סופי שבוע מעבירים בלנוח מהשבוע הקשה, דאונשיפטרים מעדיפים להקדיש את רוב היום למשפחה ולתחביבים. לעיתים קרובות התחביבים הם גם העבודה שלהם. הרבה פעמים הם עוזבים את העיר הגדולה והיקרה שאין יותר הכרח להישאר בה ועוברים לפריפריה או למקומות פחות יקרים (אך לרוב יותר פסטורליים).

יתרונות בולטים של דאונשיפטינג:
– פחות עבודה.
– הרבה זמן פנוי לעצמך ולמשפחה.
– אפשרות למימוש עצמי.
– בריאות נפשית ופיזית טובה יותר.
– אוכל בריא יותר.

חסרונות בולטים של דאונשיפטינג:
– ויתור על חלק מההכנסה וההשלכות הנובעות מזה (הנאות שדורשות כסף ונחשבות ל"רמת חיים").
– סכסוכים עם בני משפחה שיעבירו ביקורת על צורת החיים שלך וינסו "להחזיר למוטב".

מתי בפעם האחרונה עשיתם שיערוך מחדש של ערכים ובדקתם האם אתם מאמצים מטרות שאינן שלכם? אולי הגיע הזמן להוריד הילוך?

תגובות

תגובות

3 comments

  1. בדיוק יצא לי לחשוב על זה השבוע…

  2. היי, קודם כל תודה על המאמרים באתר, אני נהנה מהם מאד. אהבתי את העובדה שהם קצרים יחסית וקולעים לנקודה, ולא הולכים סחור סחור.
    אשמח להתייחסות לנקודה הבאה-
    נניח והעיסוק שלי הוא מבחינתי גם תחביב, אני *נהנה* להשקיע בו זמן וללמוד אותו לאורכו ולרוחבו ונחשב בו מקצוען מאד. למעשה באתי לעבוד בו בעיקר בשביל הכיף.
    מצד שני אני עובד בשעות משוגעות, ימים ולילות ואין לי הרבה זמן פנוי.
    היתרון הוא כביכול השכר הטוב ויותר מכך הנאה מהתפקיד עצמו.
    החיסרון הוא שלמרות ההנאה אני מרגיש מותש(אך מסופק) בסוף היום הרבה פעמים ולא תמיד יש לי זמן או כח לדברים אחרים.
    איך היית מתייחס לעיסוק שכזה? להוריד בכמות המשרה לא בא בחשבון-מדובר או בהכל או כלום אצלנו.
    כמובן שזו דילמה רצינית אבל דעתך מעניינת אותי:)

    • כל עיסוק מכיל בתוכו גם אספקטים חיוביים וגם שליליים.
      בסופו של דבר, אם להסתכל על זה בצורה יבשה ודי מתמטית, אז צריך לראות אם היתרונות גוברים על החסרונות.

      במילים אחרות – האם שווה "לסבול" כדי לקבל את ההנאה שבדבר או לא? ועל זה רק אתה תוכל לענות.
      מה שכן, אני גיליתי על עצמי שאני יכול להנות מהרבה מאוד דברים שונים, ואם אחד הדברים שנהנתי מהם, באיזשהו שלב הופך למעמסה שאני כבר לא מוכן לסבול, אני בקלות אמצא משהו אחר שיסב לי הנאה דומה ללא המטען השלילי שאני סובל ממנו כרגע.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *