המנטליות של הכסף והמחיר הנשכח של החיים - יגאל שטארק - סודות השיווק בפעולה

המנטליות של הכסף והמחיר הנשכח של החיים

אני רוצה לעשות איתכם ביחד, ממש בדקות הקרובות, ניסוי מחשבתי מעניין שיראה עד כמה רוב האנשים לא יודעים להעריך את הזמן של החיים שלהם, ואיך המערכת הכלכלית "תורמת" לזה.

בואו נדמיין את הסיטואציה הבאה:

אתם נכנסים לבית קפה או למסעדה שכונתית באחד מערבי שישי, פותחים את התפריט ומזמינים מנה כלשהי עם כוס קפה או תה לבחירתכם, ולבסוף אולי גם איזו עוגה לקינוח. במקום יש מחירים ממש נוחים, וכל זה עולה לכם פחות מ-100 ש"ח.

נשמע מתאים לכם? תלכו על זה?

אם אתם כמו רוב האנשים, אז תענו "כן", כי זו "עסקה טובה".

עכשיו תנו לי להראות לכם את אותו המצב מזווית שכנראה לא חשבתם עליה:

כמו במקרה הראשון אתם נכנסים לאותה המסעדה, באותו יום שישי ובוחרים את אותן המנות. המחירים הם אותם המחירים ואפילו המלצרים עובדים באותה הזריזות. אבל יש הבדל אחד קטן… אתם חיים בעולם ללא כסף בצורת שטרות, מטבעות, כרטיסי אשראי וחשבונות אלקטרוניים שבהם אפשר "לצבור" מספרים. עכשיו תנאי התשלום השתנו. אתם תזמינו את המנה שלכם, אבל במקום להוציא מהארנק כרטיס אשראי או כמה שטרות, אתם תצטרכו "לשלם" עבור הארוחה בשעות עבודה שתצטרכו לבצע בחודש הקרוב.

ארוחה תמורת עבודה שתצטרכו לעשות.

זאת אומרת אם אתם מרוויחים כ-33 ש"ח לשעה, אז עבור ארוחה של 100 ש"ח, תצטרכו לעבוד אחר כך 3 שעות. ואם הזמנתם עוד כוס בירה של חצי ליטר ב-33 ש"ח, תצטרכו להוסיף שעת עבודה נוספת ל"חובות" שלכם.

מה אתם אומרים עכשיו… מוכנים להזמין את הארוחה תמורת 4 שעות עבודה שתהיו חייבים לעשות אחר כך? עכשיו אתם יודעים שכוס בירה שווה לשעת עבודה שלכם…
מה אתם מעדיפים כעת – להתחייב ל-4 שעות עבודה ולאכול את הארוחה או שעכשיו שתחליטו לוותר עליה ולצאת מהמסעדה?

אם אתם כמו רוב האנשים, כנראה שבמצב החדש אתם תעשו סיבוב פרסה ותצאו מהמסעדה… למרות שלמעשה, תנאי העסקה לא השתנו, אלא רק דרך התצוגה שלה.

ומה הייתם אומרים, אם תנאי התשלום המוזרים שהצגתי יעבדו בשאר המקרים ביום יום…
רוצים לעשות קניות בסופר ב-500 ש"ח? מעולה, תכינו את עצמכם ל-15 שעות עבודה נוספות.
רוצים לקנות טלפון חדש ב-2000 ש"ח? מצויין, אתם הולכים לעבוד עוד 60 שעות.
רוצים לשכור דירה ב-3000 ש"ח בחודש? יופי, התחייבתם לעוד 90 שעות עבודה כל חודש.
רגע, את המיסים ושאר ההוצאות כבר הזכרנו?

איך הייתם מנהלים את החיים שלכם ואילו החלטות בקשר ל"מה לקנות" הייתם מקבלים אם הכל היה מוצג לכם בצורה כזו?

אני מקווה שהרעיון ברור.

העלות של הדברים שאנחנו קונים, היא לא בכסף. לא מדובר בעוד 100 ש"ח או 500 ש"ח. מדובר בשעות על גבי שעות מהחיים שלנו.

כל פעם שאתם רוצים להוציא את הארנק מהכיס, תעשו חשבון פשוט – כמה שעות תצטרכו לעבוד בשביל "להרוויח" את מה שאתם רוצים לקנות עכשיו? אני מבטיח שהחישוב הזה יזעזע אתכם, כי אתם תבינו כמה שעות מהחיים שלכם אתם כבר זרקתם על דברים שאתם לא באמת צריכים. כמה שעות מהחיים שלכם, שאף אחד לעולם לא יחזיר לכם, בזבזתם על גחמות רגעיות, בלי לעשות חישוב פשוט ובלי להבין כמה זה באמת עלה לכם.
 
מה "דפוק" אצלנו, שבגללו כמעט אף פעם אנחנו לא עושים את החישוב הזה?

בכלכלה ישנו מושג שנקרא "עלות שקועה" (sunk cost). המשמעות שלו היא "הוצאה שבוצעה ולא ניתנת להחזר, ולכן אינה רלוונטית להחלטות עדיתיות". זה בדיוק מה שאנחנו עושים עם הזמן שהשקענו בעבודה! אנחנו מתעלמים מהזמן שהושקע (כי הוא כבר הושקע ולא ניתן להחזיר אותו), ומסתכלים רק על הערך המספרי של הכסף שיש לנו עכשיו ביד.

במילים פשוטות – אם יש לי 100,000 ש"ח, אז לא משנה אם לקח לי להרוויח אותם חודש או 10 שנים. הנטייה שלי תהיה לחשוב שלזמן שלקח לי להרוויח אותו אין משמעות, לכן אני יכול לבזבז אותו עכשיו איך שבא לי.אנחנו כביכול שוכחים את ההשקעה האישית שעשינו בלהרוויח סכום כסף מסויים, ולכן אנחנו לא מצליחים להשוות בין כמות ההשקעה שנעשתה בפועל (כי היא נעשתה בעבר), לסכום הכספי שיש בידינו (בהווה).

זו גישה לא רציונלית, אבל רוב האנשים משתמשים בה. אנחנו לא מסוגלים להעריך את הזמן שהשקענו, והמערכת הכלכלית "חוגגת" על זה ו"חולבת" אותנו.

הכסף הפך להיות "מתווך" בין הזמן של החיים שלנו, למוצרים שאנחנו קונים. אבל המתווך הזה הוא גם נוכל, כי הוא גורם לנו לשכוח את מה שהשקענו כדי לקבל אותו. אנחנו מסוגלים להעריך את הזמן של החיים שלנו רק לפני שאנחנו משקיעים אותו.

בגלל זה ההצעה שלי להתנהלות כלכלית נבונה, היא להוציא את הכסף מהמשוואה לפני כל קבלת החלטה.

תמירו את מחיר המוצר שאתם רוצים לקנות, בשעות העבודה שלכם, ואז תעשו את השיקול – האם זה שווה את זה.
כמה זמן מהחיים אתם צריכים "לתרום" בשביל עוד חתיכת עוגה, טלפון סלולרי או חולצה מהקולקצייה החדשה? האם הייתם מוכנים להתחייב לעבוד את הזמן הזה בעתיד, כדי לקבל את המוצר עכשיו?

הסתכלות כזו על קניות תוכל לא רק לחסוך לכם הרבה כסף, אלא גם לשנות את סדרי העדיפויות, ואתם עלולים להתחיל להוציא את הכסף שהרווחתם על דברים שבאמת שווים את זה עבורכם.

תגובות

תגובות

7 comments

  1. קצת לא ברור הרעיון הזה שמקשר ישירות בין שעות העבודה לבין השכר. לא תמיד נכון לקשר בין שני הגורמים הלא קשורים האלו. אתה לא עובד במשך כל שעות היום (24 שעות), בכל מקצוע השכר שונה והתנאים שונים, יש ימים או שעות בהן השכר כפול לעומת ימים שבהם בכלל לא עובדים וכד'.

    בוא נאמר שאני מרוויח בדרך ה"רגילה" 20,000 ש"ח תמורת 16 שעות עבודה חודשיות. אלו התנאים. יכול להיות שהחוזה אוסר עליי לעבוד יותר מ-16 שעות חודשיות (גם לא בעבודה אחרת), יכול להיות שאני מרוויח את לחמי בהשקעות בבורסה ואני עצמי לא מעוניין לעבוד יותר מ-16 שעות חודשיות או מפסיק לעבוד באותו חודש ברגע שהרווחתי את ה-20000 ש"ח וכד'.

    מה עכשיו? אם אני משלם על ארוחה במסעדה 100 ש"ח אז כמה אני אשלם עליה בשעות עבודה? האם כל שעת עבודה שלי שווה 1250 ש"ח? האם כל שעת עבודה שלי שווה כ-111 ש"ח? האם כל שעת עבודה שלי שווה כ-27 ש"ח? איך הולך החישוב של רווח לשעת עבודה?

    וה-100 ש"ח האלה שעולה לי הארוחה, הרי הם חלק ממשכורת עובדי המסעדה. כשאני מרוויח 1250 ש"ח לשעה ומשלם 100 ש"ח לארוחה של שעה במסעדה האם זה אומר שהטבח מקבל 33 ש"ח לשעה, המלצר מקבל 33 ש"ח לשעה והבעלים את היתר?האם החלוקה ביניהם היא שווה?
    האם המלצר והטבח משרתים רק אותי באותה שעה או שיש להם עוד לקוחות באותה שעה? האם הבעלים בכלל חייב להיות במסעדה או שהוא מרוויח את חלקו גם בלי לעבוד במסעדה אפילו לא דקה אחת?

    ואם הבעלים של המסעדה לא עובד בכלל במשך כל החודש אבל משקיע במסעדה כסף (שאותו הוא מרוויח, כאמור, תמורת אפס שעות עבודה שלו) – כמה שעות עבודה צריך "לשלם" אותו בעלים תמורת ארוחה במסעדה אחרת בהנחה שהוא מרוויח בכל חודש 20000 ש"ח תמורת אפס שעות עבודה?

    השוואה בין כסף שיש לך לבין שעות עבודה נראית לי שגויה כי היא כמו להשוות קילו בשר לבין קילו מלפפונים או קילו דיסקים של מוזיקה. קצב, ירקן וזמר לא מקבלים את אותו סכום לקילו על העבודה שלהם ולא מרוויחים זהה לכל שעת עבודה שלהם.
    ההשוואה צריכה להיות בין כסף לכסף. אם אתה מרוויח 20000 ש"ח בחודש, כמה אחוז מתוך זה היא ארוחה של 100 ש"ח במסעדה? ואם אתה מרוויח 2000 ש"ח בחודש, כמה אחוז מתוך זה היא ארוחה של 100 ש"ח במסעדה? אתה יכול להחליט שאתה מקצה עד 5% מהשכר החודשי שלך לארוחות בחוץ. זה אומר מי שמרוויח 20000 יוכל לאכול 10 ארוחות של 100 ש"ח במסעדה בחודש ומי שמרוויח 2000 ש"ח בחודש יוכל לאכול ארוחה כזאת רק פעם בחודש (ומי שמרוויח רק 500 ש"ח יוכל לאכול ארוחה כזאת רק פעם בארבעה חודשים).

    כל אחד יכול להחליט לעצמו כמה אחוז הוא רוצה להשקיע בכל דבר בחיים שלו (מה שאומר שמי שיש לו יותר ילדים יאכל פחות במסעדות או יצטרך לוותר על אינטרנט וטלפון נייד לעומת מי שעדיין אין לו ילדים שיוכל להשקיע בסמארטפון חדשני ורכב ספורטיבי אבל יוותר על משהו אחר בחיים).

    כל עוד התשלום הוא בכסף (גם אם זה באחוזים מהשכר) והתשלום הוא בכסף (בש"ח) זה הגיוני. שכמכניסים למשוואה פרמטרים לא קשורים (כמו שעות עבודה) אין איך להשוות. אתה לא יכול לבדוק כמה שעות עבודה עולה לך דיסק של הזמר האהוב עליך (או קילו מוזיקה בדיסקים שלו) ואתה לא יכול להשוות כמה שעות עבודה עולה לך ארוחה של 100 ש"ח במסעדה.

    אתה לא יכול להשוות שעה שבה הילד שלך נמצא בגן עירוני לבין שעה שהוא נמצא בגן פרטי, וזה נובע, בעיקר, כי מה שאתה משלם לגן (הוצאה שלך) קובע בעצם מה שהגננת מקבלת בסוף החודש (הכנסה שלה) – וכל גננת עושה את החישובים שלה לפי השכר הזה שהיא מקבלת. גם אם שתי הגננות עובדות את אותו מספר שעות חודשיות, הן מקבלות שכר שונה – בהתאם להכשרה שלהן (שזה אומר, בהתאם להשקעה הכספית שהן משקיעות בהכשרה, כמו אותו בעל מסעדה שמשקיע כסף במסעדה אבל לא משקיע בה שעות). למרות ששתי הגננות יעבדו את אותן מספר שעות חודשיות, הן לא יוכלו להרשות לעצמן את אותו מספר ארוחות של 100 ש"ח במסעדה.

    • אהלן שגיא,

      זה לא משנה כמה שעות אתה עובד. הכסף שאתה מרוויח הוא תוצר ישיר של שעות העבודה שהשקעת (בנוסף לאנרגיה והמאמצים המנטאליים והפיזיים שהשקעת בשעות האלה). אפילו אם יש לך מינוף גבוה.

      כל אחד צריך לעשות את החישוב בהתאם לשכר האישי שלו. אם אתה מרוייח נטו 20,000 ש"ח בחודש שבו עבדת 180 שעות, אז החישוב שלך יהיה שונה ממישהו שמרוויח סכום אחר או עובד כמות שונה של שעות.

      תחלק את סכום הנטו שאתה מקבל (מכל ההתעסקות בעבודות וההשקעות שלך), בשעות שאתה משקיע בזה (גם אם זה מסחר בבורסה), ותקבל כמה אתה מרוויח לשעה. זה החישוב. לא צריך לסבך יותר.

      הדוגמא שלך של בעל מסעדה שכביכול לא עובד, אינה רלוונטית מכיוון שאינה מייצגת את המציאות. גם בעל המסעדה עובד ומשקיע זמן, עצבים, אנרגיה, דאגות, מחשבות גם כשאינו יושב במשרד המסעדה. אלו דברים שהוא לא יכול לוותר עליהם מתוקף התפקיד. הם גוזלים זמן.

      ועוד נקודה בקשר למה שכתבת – אתה צודק, אין שוויון ולא יכול להיות. לכן כמו שכתבתי בהתחלה, החישוב הוא אישי עבור כל אחד.

  2. מאמר מצויין על פרפסקטיבה שנשכחה.

    זמן זה לא כסף, אלא כסף זה זמן.

  3. פוסט אדיר.
    מהקריאה שלן, הוא חסך לי כסף. לפני שאני קונה משהו, אני שואל את עצמי האם אני עכשיו מוכן לעבוד x שעות תמורת אותו משהו? (כמו שהסברת בפוסט).

    ברוב המקרים בנתיים, התשובה היא לא.

    אשמח לעוד פוסטים איכותיים כאלה יגאל. מאוד נהנתי לקרוא!

  4. מאוד אהבתי את הגישה.
    נתן לי כאפה חזקה על החיים.
    עכשיו נשאלת השאלה איפה זה נעצר- פתאום הכל נראה לי לא שווה.
    טיסה לחו"ל, ג'ינס, קפה עם ידידה, דלק, טסט לרכב
    הכל נשמע לי לא הגיוני ולא שווה.
    אפילו לשבת פעם בחודש על ארוחה עם ידידה או חבר נשמע לי מוגזם.
    איך אתה היית מציע לי לחשב את זה?

    ושוב, פוסט אדיר. אני לא נוהג להגיב על פוסטים. ואני עוקב אחריך כבר 6 שנים אם אני לא טועה (דרך מאפי)
    אגב, גישת הפוסט מזכירה לי סרט שראיתי לפני כחצי שנה, שמשלמים הכל לפי זמן.

    • שמח שאהבת את הפוסט.

      לגבי השאלה שלך. רק אתה יכול להחליט מה שווה בשבילך ומה לא. בשביל מישהו לעבוד שבוע שלם כדי לשבת בסוף השבוע במסעדה יוקרתית, יכול להיות דבר ששווה את השבוע של החיים שלו. בשביל מישהו אחר, להיפך.

      אם דברים נשמעים לך מוגזמים, אז אל "תקנה" אותם. תקנה את מה שאתה חושב ששווה את הזמן שהשקעת עבור זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>

מדריך: שיווק טרויאני

איך לקבל יותר לקוחות בלי
להוציא יותר כסף על פרסום

הכנס את המייל שלך וקבל מיידית ובחינם את המדריך:

לעולם לא נשתמש בכתובת הדואר האלקטרוני שלך חוץ מאשר לשלוח את התכנים שלנו!

תגובות

תגובות

קראו את הפוסט הקודם:
אנדרטה לזכר נופלי הצבא האדום בעת שחרור וינה מגרמניה הנאצית

בזמן השיטוטים שלי בוינה אחר תמונות מעניינות, הגעתי לאתר שלא ציפיתי לראותו. מכיוון שבאף אחד ממדריכי התיירות לא נתקלתי בתיאור...

סגור

Powered by moviekillers.com