רוצים לראות איך נראים קבוצה של אנשים שמתעסקים ב-NLP, כאשר מגיעים למפגש חברתי?
המילים אולי קצת שונות, אבל הרעיון זהה.
לפני מספר שנים, הטמענו את המושג "אמונות מגבילות" בשפה העברית. מאז המושג חדר עמוק לשיח של ההתפתחות האישית ואנשים רבים "נלחמים" באמונות המגבילות שלהם, כדי לפתוח לעצמם אפשרות ויכולת לפעול בדרכים חדשות ולהשיג תוצאות טובות יותר, בכל תחום בחיים שלהם.
שינוי של אמונה מגבילה לאמונה אחרת (שמאפשרת את מה שהקודמת הגבילה), זהו בין היתר שינוי קוגניטיבי במוח. השינוי הזה מערב שינוי של תפיסות, ערכים ועקרונות שהנחו את האדם במשך הרבה זמן והפכו להרגל מחשבתי. לכן השינוי הזה אינו פשוט ואין כאן פתרונות קסם. אבל יש דרכים יעילות יותר ויעילות פחות, לשנות ולשבור אמונות מגבליות.
כמו בכל תחום בחיים, גם כאן, אנשים רבים מחפשים את גלולת הקסם, שברגע שיבלעו אותה, האמונות המגבילות שלהם ייעלמו כלא היו, ללא שום השקעה משמעותית מצד האדם.
לאחרונה נתקלתי בדרכים הזויות כאלה ואחרות, שאנשים מנסים להשתמש בהן, כדי לשנות אמונות מגבילות, בלי לקום מהכורסה.
אני אפילו לא רוצה להזכיר את כל הדרכים האלה, כדי לא לפגוע באף אחד שמשתמש בהן (אם זה עוזר לכם, תשתמשו לבריאות. אבל נראה לי שזה לא, אחרת לא הייתם משקיעים כל כך הרבה זמן בלנסות לשנות את האמונת שלכם בדרך שבחרתם), ואני רוצה לתת לכם את הדרך שלי, שכרגע אני רואה אותה בתור היעילה והמהירה ביותר, לשינוי אמונות מגבילות בצורה עצמאית.
אני טוען שהשינוי היעיל ביותר שיכול להיות, זהו שינוי חוויתי. שינוי שהבסיס שלו הוא התנסות (ולא דיבורים או מחשבות על התנסות), שמערב כמה שיותר מהחושים שלנו. לכן, הדרך הטובה ביותר לשבור את האמונות המגבילות, היא ללכת לפי המתכון הבא.
ברגע שזיהית אמונה מגבילה, והבנת שזו רק התפיסה שלך וזה לא באמת חייב להיות כך במציאות. כל מה שעליך לעשות, הוא למצוא אמונה שונה ומנוגדת לאמונה המגיבלה (אמונה כזו שלא תגביל אותך, אלא תאפשר לך לעשות את מה שהאמונה הקודמת אסרה), ולהתחיל לבדוק את האמונה החדשה בשטח.
לצאת לשטח, להתנסות במשך חודש אחד, כל יום, בהתנהגות על פי האמונה החדשה (גם אם כרגע זה סותר את ההגיון שלך). בסוף החודש, אתה תראה שהאמונה המגבילה שהייתה לך, הייתה שטות מוחלטת שהכנסת לעצמך לראש.
האמונה המגבילה באמת מגבילה, כל עוד לא מודעים אליה.
כל עוד לא שמים לב שהיא נמצאת בבסיס ההגיון שלנו ועל סמך אמונה זו אנו עושים החלטות, היא תמשיך לנהל את ההתנהגות, בלי שאנו יכולים להחליט להתנהג אחרת. היא למעשה מהווה את ההגיון שלפיו אנו בוחרים להתנהג. ברגע שהתוודענו לאמונה המגבילה, אנו יכולים להחליט האם להתנהג על פיה או לעשות משהו שכרגע סותר את ההגיון שהיינו רגילים אליו, ולבדוק האם אפשר להשתמש בהגיון אחר ולקבל תוצאות טובות יותר בחיים.
חשוב לא לשכוח שכל אמונה מנחה אותנו לחשוב ולפעול בדרך מסויימת. דרך חשיבה מסויימת תמיד שוללת דרכי חשיבה אחרות והתנהגות אחרת. לכן כל אמונה, היא למעשה אמונה שמאפשרת משהו אחד ומגבילה משהו אחר. המטרה היא למצוא ולאמץ את אותן האמונות, שיאפשרו לנו להשיג את התוצאות שאנו רוצים בכל תחום בחיים (כלכלי, יחסים, פנאי וכו'), בדרך היעילה ביותר.
ב – NLP קיימת הנחת יסוד האומרת, שתפיסת המציאות שלך, אינה זהה למציאות ואינה המציאות עצמה.
לשם פשטות, אנשי המדע הזה קראו לה "המפה אינה שטח", כדי להראות מטאפורית שכל מפה תמיד בא להציג היבטים מסויימים של שטח (מפה טופוגרפית, מפת כבישים, מפת מזג האוויר), אך לא את כל הדברים הקיימים בשטח. כך גם התפיסה שלנו, יכולה לכלול רק היבטים מסויימים של המציאות, הרבה פעמים תוך כדי עיוותים חזקים, אך לא את המציאות עצמה.
אם נחפור טיפה יותר לעומק, נראה שישנם מספר פילטרים, שמרכיבים את תפיסת המציאות שלנו.
הנה כמה מהבסיסיים ביותר:
1. משמעות המילים עבורנו
כאשר למדנו את המילים שבשפה, עשינו תהליך של תיוג, בו קראנו לתופעות, חוויות ועצמים בשמות שונים. בדרך כלל בעזרת האנשים המבוגרים שהיו לידנו, בעת שנחפשנו בפעם הראשונה לאותו הדבר, לו הוצמד שם כלשהו. למשל כל אחד מאתנו למד לראשונה את המילה "פחד", אבל כל אחד למד אותה בהקשר טיפה שונה. יכול להיות שעל אחד נבח כלב והוריו אמרו לו "אל תפחד", והוא קישר את החוויה הזו לפחד, ומישהו אחר שהקשיב לסיפור על קפיצת באנג'י שהדוד שלו עשה במזרח ושמע אנשים האומרים כי זה מפחיד, קישר את החוויה שקיבל בעת שמיעת הסיפור, למילה זו.
התהליך הזה עבר על כך מילה שלמדנו במהלך חיינו. לכן כאשר אנו מדברים, בעת שימוש במילה, אנו למעשה מתכוונים בעיקר לאותה החוויה, התופעה או שם העצם, אליו נחשפנו בפעם הראשונה, כאשר שמענו את המילה.
מכאן אפשר להבין, שכאשר אנו מדברים עם מישהו ומשתמשים איתו באותן המילים, אנו למעשה מתכוונים לדברים שונים.
אחת מהיכולות המופלאות של המוח, היא היכולת לעשות הכללה או קטגוריזציה. זאת אומרת לקחת תופעה חדשה, אליה נחשפנו בפעם הראשונה, למצוא במערכת העצבית שלנו משהו עם מאפיינים דומים ולשייך את התופעה החדשה כחלק מקבוצה של תופעות מוכרות.
לשם דוגמא ניקח שולחן שאנו רואים לראשונה ואינו דומה לשולחנות שראינו בעבר, מבחינת עיצוב הצבעים, הפינות ושאר הקישוטים שיש עליו. איך אנו יודעים לקרוא לזה שולחן, הרי זו הפעם הראשונה שנחשפנו למשהו שנראה בצורה בדיוק כזו? אנו מחפשים במערכת העצבית שלנו משהו עם מאפיינים דומים (4 רגליים בפינות של קרש שמחבר ביניהן), משייכים את התופעה החדשה לקטגוריית השולחנות בגלל המאפיינים הדומים ומעבירים את התיוג שנעשה לראשונה על שולחן שנראה אחרת, גם לשולחן הזה. זהו תהליך ההכללה – שימוש במאפיינים אחרים, כדי שנוכל להטיל את אותן המילים, על תופעות טיפה שונות.
יכולת הקטגוריזציה מאפשרת לנו לתקשר עם אנשים אחרים, כאשר אנו משתמשים באותן המילים, אבל למעשה כל אחד מאתנו מתכוון לחוויה שונה וייחודית שהוא עבר בחייו, כאשר ביצע את תהליך התיוג למילה.
2. סולם הערכות
לכל אחד מאתנו יש תפיסה שונה לגבי הטוב והרע שבתופעות וארועים שונים בחיינו.
לכל אחד מאתנו יש הערכה שונה לגבי יוקרה של פריטים, מעשים או צורת חיים.
לכן עבור מישהו אחד נסיעה מהירה במכונית יכולה להיחשב כמשהו רע, כאשר למישהו אחר, היא יכולה להיחשב כמשהו מגניב. אנחנו מסתכלים על אותו הדבר, אך סולם הערכות שונה, גורר ליצירת משמעות שונה של אותה התופעה וכתוצאה מזה להרגשה שונה שאנו חווים, כאשר משתתפים, מדברים או נחשפים לתופעה בצורה כלשהי.
3. מיקוד באספקטים שונים של החיים והתעלמות מאספקטים אחרים
לכל אחד יש את תחומי העניין שלו ואין לו תחומי עניין שיש לאחרים.
לכל אחד יש את הדברים בהם הוא מבין יותר טוב ואת הדברים בהם הוא מבין טוב פחות.
כל אחד מתמקד יותר בדברים שמעניינים אותו ובהם הוא מבין, ומתעלם מהדברים שלא מעניינים אותו ובהם אין לו הבנה וידע רב. לכן כאשר לארוע טכנולוגי בגני תערוכה יבואו שני אנשים, שהחד מתעניין בפיקאפ והשני במחשבים, אז כל מה שיראה שם הראשון, זה בורות שאפשר להתחיל איתן, כאשר השני בכלל לא ישים לב לקיומן, אך מייד יראה על איזשהו דוכן ניקח את הטכנולוגיה החדשה שהביאו מחו"ל.
זוהי גם הסיבה, בגללה קשה לנו לדבר עם אנשים שמגיעים "מעולם אחר", יש להם תחומי עניין ומיקוד שונים בחיים. למישהו מהרצליה פיתוח שעוסק בניהול חברת סטארטאפ, יהיה קשה מאוד לתקשר עם ערס דרום תל אביב, שחי את חייב סביב כדורגל, גרעינים ועבודה בעבודות מזדמנות. התפיסה של כל אחד מהם מכוונת לדברים מאוד שונים שקיימים במציאות.
4. מצב רוח נוכחי
זהו אחד הפילטרים שמשפיע על שאר הפיליטרם. בגלל מצבי רוח משתנה, יכול להשתנות סולם הערכים שלנו, ונראה הכל באור שחור או להיפך. בגלל שינוי במצב הרוח, אנו יכולים לזנוח אספקטים מסויימים של החיים ולהתמקד באספקטים אחרים. במצבי רוח קיצוניים (התלהבות חזקה, דיכאון וכד'), קשה לנו להיות אנליטיים ולהסתכל אל העולם שנמצא מחוצה לנו, אלא אנו ממוקדים בעיקר בהרגשה הפנימית.
אלו הם 4 פילטרים מאוד בסיסיים (יש עוד הרבה) שמעצבים את תפיסת המציאות שלנו בכל רגע ורגע. בלתי אפשרי למצוא שני אנשים שמסתכלים על המציאות באותה הצורה או אפילו בצורה קרובה. אין שני אנשים שיש להם את אותה המפה (הצורה בה הם מסתכלים עכשיו על המציאות), אלא כל אחד מסתכל על המפה שיש אצלו כרגע ביד ומתפעל, למה הוא רואה סימני הרים, כאשר השני מסתכל בדיוק על אותו המקום במפה שלו ורואה סימני כבישים.
ועם כל ההקדמה הארוכה הזאת, אני רוצה להגיע למסקנות שהן החלק החשוב בפוסט הנוכחי:
1. יש אנשים שקשה לנו למצוא איתם שפה משותפת ויש כאלה שזה קורה במיידי ובקלות איתם. זה תלוי עד כמה המפות שלנו דומות ועד כמה תפיסת העולם ואוסף תחומי העניין שלנו דומים לשלהם.
2. אתה לא יכול להכיר מראש את המפה של האחר.
3. לאחר תמי יש מפה אחרת. צריך לכבד את זה ולקחת בחשבון.
4. בכל ויכוח, שניכם תמיד טועים באותה המידה ותמיד צודקים באותה המידה.
5. לא קיים שום דבר אובייקטיבי, אלא רק דעה אישית.
6. את המפה שלך אפשר (ומומלץ) להרחיב ידנית! (על זה אכתוב מתישהו בעתיד)
7. ככל שתרחיב את המפה שלך למימדים כאלה, שהיא תכלול מפות של אנשים אחרים, כך יהיה לך יותר קל למצוא שפה משותפת עם יותר אנשים שונים.
8. אתה לא חייב לאמץ מפות של אחרים ולראות אותן כנכונות, מספיק להכיר אותן, כדי שיהיה לך יותר קל לתקשר עם האחרים.
עד כאן להיום, בנושא הנחות היסוד של NLP. זה היה על קצה המזלג על אחת מהנחות היסוד הפופולריות ביותר. ישנן כמה עשרות כאלה 
אם אתה לא רוצה לפספס את הפוסטים המעניינים הבאים בנושא NLP, השאר את המייל שלך בתיבה בצד ימין למעלה.
אנשים תמיד נותנים משמעות לכל דבר שקורה בחיים שלהם. כל מאורע בחיינו, זה בסך הכל משהו שקרה. אנחנו אלו שבוחרים איזו משמעות להוסיף לו. אנו תמיד מסתכלים על דברים ומאורעות בחיינו בתור משהו טוב, רע, מזיק, מועיל. על כל מאורע אנחנו תמיד מלבישים משמעות ומתייחסים למאורע זה בהתאם למשמעות שייחסנו לו.
הנה כמה דוגמאות:
עובדה: העובד החדש עובד לאט -> משמעות חדשה: הוא עובד לא מועיל.
עובדה: יש לי קרחת -> משמעות חדשה: בחורות לא ירצו להכיר אותי.
עובדה: הילד מאוד עקשן -> משמעות חדשה: זה רע.
עובדה: בחורה נפנפה אותי -> משמעות חדשה: המצב על הפנים. אני בבעייה. בחורות לא רוצות אותי.
כלו אלו דוגמאות למה שקורה במציאות והמשמעויות שאנחנו מוסיפים לזה. כמובן שלכל מאורע היה אפשר להוסיף משמעות אחרת או להסתכל בזווית ראייה שונה על הסיטואציה, אבל יש לאנשים מנגנון שמוסיף משמעויות בצורה אוטומטית על סמך הערכים והאמונות שלהם. משמעויות אלו יקבעו איך האדם ינהג ואיזה החלטות יקבל.
אפשר לראות שלמאורע בפני עצמו, אין משמעות, פרט למשמעות שאנו מוסיפים לו.
ריפריימינג, זוהי טכניקה שמאפשרת "לשחק" עם משמעויות וערכים של מאורעות בחיינו ובחיי אנשים אחרים. טכניקה זו מאפשרת לא רק לשנות מיידית את התפיסה שלי לגבי דברים כלשהם, אלא גם תפיסה של אנשים שאני מתקשר איתם. זאת אומרת שתוך כדי שיחה, אני יכול לגרום לאדם אחר להתחיל להתייחס לדברים בצורה שונה ובעקבות כך לקבל החלטות שונות. אני יכול לגרום ללקוח להתחיל להעריך את המוצר ולרצות לקנות אותו או לגרום לבחורה לחשוב שלצאת איתי היום בערב, זה בדיוק מה שהיא צריכה עכשיו.
ריפריימינג יכול להיות מכוון לעצמי או למישהו אחר
כאשר אני רוצה לשנות תפיסה, משמעות או שיפוט שאני נתתי או נוהג לתת למאורע כלשהו, אני אעשה ריפריימינג עצמי.
כאשר אני רוצה לשנות תפיסה, משמעות או שיפוט של אדם אחר לגבי משהו, עלי לגלות את אותה המשמעות שהוא מייחס לדבר, ולשנות אותה. מייד אסביר כיצד עושים זאת.
שינוי משמעות או שיפוט כלשהו אצל מישהו אחר, ייעשה בדרך כלל במהלך התקשורת איתו. ברגע שהוא יגיד בקול משפט, הנושא משמעות או שיפוט בצורה ישירה או מרומזת, אני אוכל להתבסס על משפט זה על מנת להקנות למאורע משמעות חדשה.
נחזור לדוגמאות:
- יש לנו עובד, שעובד ממש לאט (יש כאן משמעות מרומזת, שעבודה איטית אינה טובה).
- הוא כנראה אדם שחשוב לו לבצע את העבודה שלו ביסודיות (הוספת משמעות חיובית).
- התחלתי להקריח וזה לא טוב (יש לאדם האומר זאת, תפיסה שלילית לגבי הקרחת שלו).
- נשים מאוד נמשכות לקרחת. עכשיו כל הבחורות שאוהבות גברים קרחים יהיו שלך (מצביעים על היתרונות של הקרחת שלו).
- הילד מאוד עקשן (נאמר בצורה שמרמזת שזה לא טוב).
- זאת תכונה מצויינת שתאפשר לו להשיג את כל מה שהוא ירצה בחיים (הוספת משמעות חדשה).
- בחורה נפנה אותי היום, כאשר ניסיתי להתחיל איתה (מצביע על אכזבה).
- מצויין, זאת הזדמנות ללמוד איך לא לעשות זאת בפעם הבאה. להבא תוכל להשתפר (הוספת משמעות שמראה את הרווח שבדבר. מתמקדים ברווח ולא בהפסד שבדבר).
ריפריימינג זוהי דרך לשנות את מיקוד תשומת הלב שלנו כך, שבעקבות התפיסה החדשה אנחנו נרגיש או נתנהג שונה. הרבה פעמים האדם אינו רואה משמעויות נוספות פרט למשמעות שהוא נתן בצורה אוטומטית לעניין, ועצם זה שנצביע על משמעויות נוספות יכול להביא אותו להתלהבות ושמחה.
ריפריימינג נקרא כך מהמילה האנגלית פריים (שינוי מסגרת). תוך שאנו משאירים את עיקר התוכן, אנו משנים את המסגרת דרכה אנו מסתכלים אל הדבר וגם תמונה בלוייה שתמצא בתוך מסגרת מזהב, תתחיל להיראות אחרת והערך שלה בעיינינו ישתנה.
ישנן 2 טכניקות בסיסיות לביצוע ריפריימינג, עליהן אני אפרט כאן, ועוד מספר טכניקות יותר מסובכות, עליהן אני אכתוב בעתיד.
ריפריימינג משמעות
בריפריימינג מסוג זה, ברגע שאנחנו מגלים שהאדם מוסיף שיפוט שלילי למאורע, כל מה שעלינו לעשות, הוא להגיד לו ישירות, משמעות נוספת, חיובית.
דוגמאות:
- אני מתעצבנת כאשר הבת שלי אינה מקשיבה לי.
- זה אומר שהבת שלך גדלה והופכת לעצמאית.
- פוטרתי. אני חסר עבודה.
- זו הזדמנות מצויינת למצוא עבודה הרבה יותר טובה.
- אני יותר מדי זמן מבזבזת על עצמי.
- זה סימן שאת משקיע בעצמך, במקום להתעסק בשטויות.
חשוב לקלוע למערך האמונות של האדם, כאשר אנו מראים לו משמעות נוספת שהוא התעלם ממנה. במידה והמשמעות החדשה נוגדת את האמונות שלו, הריפריימינג לא יעבוד.
ריפריימינג הקשר
במצב זה אנו לא נותנים ישירות משמעות חדשה לנאמר, אלא מחפשים את ההקשר, בו למאורע תהיה משמעות שונה, הרבה יותר חיובית.
-
אני אדם שתקן.
- מנהלים מאוד מעריכים אנשים שלא מדברים יותר מדי.
- זה אומר שאפשר לסמוך עליך ולספר לך סודות.
עלינו לדעת בוודאות את המשמעות והשיפוט שהאדם מוסיף למאורע. למשל אם בחורה אומרת שהיא מרגישה לא בנוח, כאשר גבר מסתכל עליה, איננו יודעים מה המשמעות שהיא מוסיפה לכך. יכול להיות שהיא לא מרגישה בנוח בגלל שהיא חושבת שהוא רוצה אותה בהקשר מיני, אבל יכול להיות שהיא מרגישה לא בנוח, כיוון שחוששת שאינה נראית טוב ברגע זה. עבור כל אחד מהאפשרויות הללו, נציע ריפריימינג שונה.
הגבול בין ריפריימינג משמעות להקשר, יכול להיות די דק ולא תמיד קל להגיד לאן נוטה הריפריימינג הנוכחי. בדרך כלל אנו נמצא דרך לעשות ריפריימינג לסיטואציה בשתי השיטות.
ועכשיו בנימה קצת יותר אזוטרית
בכל דבר שקורה בחיינו, אנחנו מרוויחים משהו אחד ומפסידים משהו אחר. לא קיים שלילי ללא חיובי ולא קיים חיובי ללא שלילי.
אנשים שמרגישים ממורמרים, מתוסכלים, עצובים או מדוכאים, אלו אנשים שבדרך כלל ממקדים את תשומת הלב שלהם בדברים השליליים של מאורעות חייהם ומתעלמים מהרווחים שבאים ביחד עם אותם המאורעות.
כדי להחליט כיצד לפעול היום, עליך לדעת לאן אתה רוצה להגיע בעתיד. איפה אתה רוצה להיות עוד 10 שנים מהיום?
אם אינך יודע איך אתה רוצה את העתיד שלך ולאן אתה רוצה להגיע, לאן תגיע? איך יראו חייך בעוד מספר שנים? אתה תגיע לאנשהו, רק כנראה שאין לך מושג לאן, אבל דבר אחד בטוח, מה שלא יהיה שם, זה לא יהיה תלוי בך. זה יהיה תלוי בנסיבות, במזל, במקרה, באיך שהדברים הסתדרו ובאנשים אחרים.
אני רוצה להראות לך איך להיות האדם, שמה שיהיה בעתיד שלו, לא יהיה תלוי במזל או בנסיבות, בטעמים של מישהו אחר ובמצבי הרוח שלו, אלא בך ורק בך!
חשוב מאוד לדעת מה בדיוק אתה רוצה מהחיים שלך ולאן אתה שואף. כמובן שאתה פשוט יכול לזרום עם הזרם, אבל אז לא יהיה לך את מי להאשים, כאשר תגיע למבוי סתום ולמצב שתהיה לא מרוצה ממנו כלל.
אם קראת את "לחיות בייעילות לקראת מטרות החיים", צריכה להיות לך עכשיו בראש תמונה של העתיד שלך, של אותם החיים אליהם אתה רוצה להגיע בחודשים או בשנים הקרובות. זה לא חייב להיות מדוייק במאה אחוז, אבל הכיוון הכללי של השאיפות שלך כבר צריך להיות מסומן לך.
כאשר יש לנו מטרה ואנחנו יודעים לאן אנו רוצים להגיע, אנחנו כבר לא מסתמכים על מזל ומקרה, אנו לוקחים אחריות על המתרחש ומובילים את העניינים לקראת המטרה.
ישנה דרך להציב מטרות, שהופכת את המטרה למוחשית וגורמת למוח אוטומטית למצוא דרכים ולעזור לנו להגיע למטרה. הדרך הזו פותחה על ידי אנשים שחקרו את הקשר בין השפה למערכת העצבית שלנו ומצאו כיצד אנו יכולים להשפיע על תהליכים פנימיים שמתרחשים בגוף, במוח ובמערכת העצבים בעזרת מילים וניסוח של משפטים לפי חוקיות מסויימת.
אני אתן לך את הכללים הללו לניסוח יעיל של מטרות. אתה יכול לנסח מטרות קטנות וגדולות, לטווח קצר ולטווח ארוך. אני מציע לך לנסח לפחות מטרה אחת עבור כל תחום בחיים שלך – כסף, קריירה, זוגיות, פנאי, מקום מגורים, בריאות, עיסוקים וכו'.
אזהרה! תהיה זהיר עם מה שאתה מציב בתור מטרה, זה עלול לקרות
1. נסח את המטרה בצורה חיובית ובמילים חיוביות בלבד
המילים "לא", "בלי", "אסור", "למנוע", "אף פעם", "לעזוב" וכד', לא צריכות להופיע בניסוח המטרה. עליך ליצור לעצמך בראש תמונה של הדברים שאתה רוצה שכן יקרו.
אם יש לך מילה עם קונוטציה שלילית בנוסח, תשאל את עצמך "אם לא יהיה לי את זה, מה כן יהיה?"
למשל במקום לכתוב "לא להיות שמן", נשאל את עצמנו "אם אני לא אהיה שמן, מה אני כן אהיה". בהתאם לזה ננסח בצורה נכון כך:
"להיות בעל גוף חטוב".
2. נטילת אחריות
עליך לנסח את המטרה כך, שהשגתה תהיה תלויה בך ולא במישהו אחר. אם ניסחת את המטרה כך, שהתוצאה לא תלויה בך, נסח מחדש.
למשל "שזרובבלה תהיה מאוהבת בי", הינו ניסוח שגוי, כי לצערנו זרובבלה לא יודעת שהצבנו לה כרגע מטרה.
לפעמים מספיק להוסיף את המילה "אני", לפעמים יש לשנות עוד משהו קטן, כדי לתקן את הניסוח. הנה הניסוח המתוקן "אני רוצה לגרום לזרובבלה להתאהב בי". כעת האחריות היא עלי ולא על זרובבלה, המטרה מנוסחת נכון.
3. ניסוח בזמן הווה
זהו כלל מאוד חשוב מסיבה מאוד פשוטה. התת מודע שלנו, אינו מבחין בין זמנים. אין לו עתיד או עבר, יש רק הווה. מבחינתו, עתיד זה משהו שלא מתרחש אף פעם, אלא יתרחש מתישהו בעתיד, כל עוד זה מנוסח בלשון עתיד.
כדי לקבל גישה למשאבים של התת מודע שלנו ולגרום לו להתחיל לפעול עכשיו, עלינו לנסח את המטרה כך, שלתת מודע יהיה ברור, מתי עליו לחתור לקראת המטרה.
במקום לנסח "יהיה לי 2 מיליון דולר מושקעים במניות ועוד 4 מיליון בנדל"ן", ננסח "יש לי מיליון דולר מושקעים במניות ועוד 4 מיליון בנדל"ן". עכשיו התת מודע שלנו יתחיל לנסות להתאים את המציאות לתמונה ועל מנת לגשר על הפער הוא יחולל רעיונות ודרכי פעולה שונים להשגת המטרה.
4. ייצוג המטרה. כיצד תדע שהמטרה הושגה?
עליך לדעת בבירור, מה הוא התנאי, בו תוכל להגיד לעצמך "זהו, עשיתי את זה". זאת כדי שהתת מודע שלך יוכל להפסיק "לנסות" להשיג אותה. בשביל זה עליך לבנות תאור מלא של המטרה המושגת, בעזרת 3 מן החושים העיקריים שלנו (ראיה, שמיעה, מישוש). עשה זאת כך:
שב בנוחות, עצום את עיניך(אחרי שתקרא עד הסוף), תאר לעצמך שכרגע השגת את המטרה, ותשאל את עצמך את השאלות הבאות:
א. מה אתה תראה, כאשר תשיג את המטרה? איזה דברים תראה סביבך, אם תראה? איזה תגובות תראה אצל אנשים או מישהו מסוים? אילו עוד דברים יהיו בפוקוס הראיה שלך, כאשר תשיג את המטרה? (תאור ויזואלי של המטרה המושגת)
ב. מה תשמע, כאשר תשיג את המטרה? האם יהיה זה דיבור, צחקוק, רחש עצים, רעש המכוניות העוברות בכביש ליד או כל דבר אחר? איזה עוד דברים יכנסו לפוקוס השמיעה שלך, כאשר תשיג את המטרה. (בניית תאור אודיאלי, של המטרה המושגת)
ג. אילו תחושות יהיו בך, כאשר תשיג את המטרה? מה אתה תרגיש ותחוש? האם זה יהיה מגע כלשהו של בן אדם אחר, תחושת רוח מלטפת או ויבראציות מסויימות בגוף, הממלאות אותך אושר? איזה דברים נוספים? תקשיה לגוף שלך. (בניית תאור התחושות, בעת השגת המטרה)
יכולים להיות מקרים, כאשר באחד משלושת הצעדים האלה יתעוררו בך רגשות שליליים, לא נעימים כלשהם. פירוש הדבר שמשהו לא כשורה. תקשיב טוב לגוף שלך, מה הוא אומר לך ותשנה את המטרה כך, שיהיה לך נעים לקבל אותה ואת כל התוצאות הנובעות ממנה.
5. מציאת ערכים משניים שמפריעים להשגת המטרה
ישנן סיבות שבגללן עדיין לא השגת את המטרה שכנראה אתה רוצה להשיג כבר זמן כלשהו. יכול להיות שאין לך היום את כמות הכסף שאתה רוצה כבר זמן רב או את סוג היחסים שאתה רוצה כבר מזמן. ישנו משהו שמפריע לך להשיג את המטרה ומניע אותך לכיוון מנוגד. כאן עליך למצוא את הדברים הללו ולהחליט האם תחליט להחזיק בהם ולהימנע מהשגת המטרה גם בעתיד או לוותר עליהם ולהתחיל ולחתור במהירות להשגת המטרה. בשביל זה עליך לעשות שני דברים:
א. שאל את עצמך, מדוע עדיין לא השגת את המטרה או שאינך פועל נמרצות להשגתה?
כל תירוץ שתעלה כאן, יהיה לדבר שכרגע מהווה עבורך ערך גבוה יותר מהשגת המטרה. למשל רוב האנשים מעדיפים להישאר באזור הנוחות ולהתבטל במקום לנסות משהו חדש ולפעול נמרצות להשגת מטרה כלשהי, כיוון שהנוחות שווה עבורם יותר מהמטרה שהם רוצים להשיג. למעשה הם רק חושבים שהם רוצים להשיג, אותה, אבל האמת היא שהם רוצים הרבה יותר חזק את הנוחות הנוכחית שלהם מאשר את המטרה.
ברגע שמטרה תהיה עבורם בעלת ערך גבוהה יותר, למשל זאת תהיה שאלה של חיים ומוות, אנשים פתאום יתחילו להשיג כסף, ולעשות דברים שבמצב אחר היו נמנעים מלעשות, למרות שאיפשהו כן רצו להשיג את הדברים האלה.
הכל עניין של מה מניע אותנו יותר חזק – המטרה או ערכים אחרים שמחזיקים אותנו במקום.
ב. לאחר שתמצא את הערכים שמפריעים לך עכשיו להשיג את המטרה, שאל את עצמך האם אתה מוכן לוותר על הדברים האלה, על מנת שתוכל להשיג את המטרה.
אם החלטת לוותר עליהם, עליך להיות מודע לרגעים בהם אותם הדברים עליהם וויתרת ישתלטו עליך ויפריעו לך לעשות את מה שמקדם אותך לקראת מטרתך.
6. ביצוע הצעד הראשון
לאחר שניסחת את המטרה, בנית תאור שלה ואף הרגשת כאילו היא כבר הושגה, הגיע הזמן להניע את התהליך להשגת המטרה ולהיכנס להילוך ראשון. לשם כך עליך להחליט מהו הצעד הראשון שאתה תעשה, לקראת המטרה. זה יכול להיות כל דבר זמין עבורך, שתוכל לעשות בתור הדבר הראשון למען מטרתך.
זהו, קצת ארוף אבל די פשוט. עליך להחליט מה אותה הולך לעשות דבר ראשון ומשם התת מודע שלך יוביל אותך הלאה. לאחר שעשית את הצעד הראשון, אתה יכול לשכוח את כל תהליך הצבת המטרה, הוא כבר ביצע את העבודה שלו כראוי בתת המודע שלך. מעכשיו התת מודע יהיה לעזר להשגת המטרה.
כמה מילים לסיכום
לא בביה"ס ולא באוניברסיטאות, בדרך כלל לא מלמדים אותנו להציב מטרות נכון ולהשיג אותן. מכאן נובעים הרבה כשלונות והסתמכות על "מזל" ו"מקרה". אם נידע להציב בבירור את המטרות שלנו ולעשות את הדברים הנכונים, כדי להשיג אותן בדרך היעילה ביותר, אני מניח שאתה כבר יכול לתאר לעצמך מה יהיו התוצאות.
בשביל להסביר את הנושא, אני אצא משלוש הנחות יסוד בסיסיות:
1. יצורים ביולוגיים בכל צורה שהיא מיישמים את התוכנית הכי בסיסית שלהם – שמירת הגזע.
2. שמירת הגזע מתבצעת על ידי שכפול עם טעויות קטנות (סבירות). אפשר לחשוב על שכפול תאים, למשל.
3. היחידות המשוכפלות יוצרות קבוצות על מנת ליצור סביבה ידידותית ונוחה להמשך השכפול. כך שהמערכת תעבוד לטובתם. כאן אפשר לחשוב על קבוצות תאים שיוצרות איברים בגוף, על מנת שהגוף ימשיך לתפקד ותאים יוכלו להמשיך לשכפל את עצמם.
היחידות שהכרנו עד היום שמיישמות תוכנית זו, אלו הגנים (על כך מתואר בספרו של ריצ'רד דוקינז – הגן האנוכי).
אבל מסתבר שהגן הוא לא היישות היחידה שמתנהגת בצורה זו. יחידה נוספת, היא המם (meme). זוהי כל יחידת מידע המשתכפלת על ידי העברה ממוח אחד לשני (מוזיקה, רעיונות, מילים, ביטויים, אופנה).
דוקינז היה אומר שאין שום סיבה, בגללה הצלחה של מם צריכה להיות קשורה בצורה כלשהי עם ההצלחה שם הגנום.
גן, זוהי הוראה לבניית פרוטאינים אשר נשמרים בתאים, המועברת דרך שכפול.
מם, זוהי הוראה להתנהגות, הנשמרת במוח ומועברת למוחות אחרים דרך חיקוי.
גנים משתמשים במנגנוני התאים כדי לשכפל את עצמם בצורה די מדוייקת.
המם נאלץ להשתמש במוח בתור מנגנון השכפול. אחד צריך לצפות בהתנהגות האחר ולעשות משהו כדי להעתיק את ההתנהגותו. זה נקרא גם reverse engineering.
אנשים יודעים לחקות אחד את השני בצורה טובה מאוד עוד מהילדות, בלי להתעמק בתהליך החיכוי, למרות שהוא מאוד מורכב. ההוראה לביצוע השכפול(כיצד הוא מבוצע) עוברת ברקע ואנחנו לא מודעים אליה. אנחנו יודעים רק לבצע אותה, אבל לא יודעים להסתכל על ההוראה עצמה.
היכולת הזאת מאפשרת שכפול של ממים.
במקביל לזאת, המוח בתהליך השכפול יודע להתעלם מטעויות. למשל אם אני מספר סיפור ומגמגם קצת, מי שישכפל, לא ישכפל את הגמגום שלי, אלא יספר את הסיפור בקול נקי.
אם אני עושה תנוע ולחצי שנייה הנראית לעין מתמהמה, מי שישכפל את התנועה יזהה את הטעות ולא ישכפל אותה. הוא ישכפל רק את ההתנהגות הנקייה.
המוח שלנו, כל הזמן בו אנחנו ערים, נמצא ברמת מסויימת של פעילות חשמלית – הוא חושב. רמת הפעילות יורדת כאשר אנחנו נרדמים. בזמן שהמוח "ער", אנחנו חייבים לחשוב על משהו. רוב הזמן מתבזבז על אותו רעיון, שיר, משפט שמסתובב לנו בראש במהלך היום.
זוהי אחת הסיבות למה אנחנו זקוקים לממים, כדי שהמוח ישאר פעיל ברמה מסויימת במהלך היום, הוא חייב לעבד איזשהו מידע, לכן איזשהו מידע חייב להסתובב כל הזמן שם. כל עוד אנחנו לא מפתחים רעיונות חדשים, לא עוסקים ביצירתיות, לא מבצעים חישובים מסובכים ולא דורשים מהמוח איזושהי פעילות מיוחדת, הוא כל הזמן מריץ בפנים את אותן המחשבות שהוא בוחר להריץ.
בינתיים לא ברור המנגנון, מדוע מחשבות (רעיונות, מנגינות) מסויימות נבלעות במוח ואנחנו לא נזכרים בהן יותר, ואחרות כן נתפסות ונשארות שם להרבה מאוד זמן.
ברגע שמם מסויים מוצלח במיוחד(מצליח לתפוס עליונות על שאר המחשבות והוא זה שנתקע במוח), סימן שהוא מאופיין ביכולת הישרדות גבוהה (המאפיינים האלה גם עדיין לא ברורים לחלוטין), אז הוא מתחיל לשכפל את עצמו. אנחנו מתחילים לדבר עם הרעיון, לזמזם את השיר ומדביקים אנשים אחרים במם הזה.
אנשים שאוהבים לדבר הרבה, הם חממה לממים והם המפיצים העיקריים שלהם. שימו לב לחברים שכל הזמן זורקים איזה משפט או ביטוי ואח"כ כולם בחברה נדבקים בביטוי הזה ומשתמשים בו לאורך הרבה מאוד זמן (שנים).
נהוג לחשוב שממים בצורתם שתיארתי, לא עוזרים בשום צורה לתוכנית הגנטית שלנו, כי דורשים מאתנו הרבה מאוד כח מיותר. אנחנו חושבים יותר מדי על שטויות, מדברים יותר מדי על שטויות ואין לזה שום ערך מוסף. אך אני נוטה לחשוב שישנם ממים המקדמים את האבולוציה, כמו רעיונות מדבקים אשר מניעים את האנשים לעשות דברים, לחקור, להגיע להשגים.
בלי לפרט כאן את כל התהליך, ההנחה הסופית כרגע, היא שממים מעודדים את שכפול הגנום.
זוהי תרבות סוציאלית שמשפיעה על התרבות הביולוגית של המבנה שלנו.
