יגאל שטארק – נסיקה להצלחה

אני חוזר לנושא המופנמות, כיוון שרוב אנשי המחשבים והאינטרנט נוטים יותר למופנמות מאשר למוחצנות והנושא אקטואלי להם. עם הזמן אני מגלה שהמודעות לנושא חשובה ליותר ויותר אנשים גם בשביל ההבנה שלהם את עצמם בתור מופנמים וגם בשביל תקשורת עם אנשים אחרים הנוטים למופנמות.

לא יהיה נכון להגיד שמופנם אינו זקוק לתקשורת עם אנשים כלל. גם אדם מופנם זקוק לתקשורת עם אנשים אחרים, אבל הוא זקוק לזה בקצב ובמינון שמתאימים לו.

מיומנויות תקשורת הן דבר נרכש
מכיוון שאנשים מופנמים מתקשרים מעט יחסית עם אנשים אחרים, קורה שאינם צוברים מספיק נסיון תקשורתי בסיטואציות שונות ולא מפתחים מיומיות תקשורת הכרחיים. לפעמים חוסר הנסיון הזה מביא להתפתחותה של ביישנות ואף פחד להיכנס לסיטואציות שונות, בהן צריך לתקשר.
הדבר יכול להוות בעייה במקרים מסויימים, למשל כאשר יצטרך המופנם לתקשר עם המין השני אם עם אנשים לא מוכרים, אך בגלל מחסור במיומנויות תקשורת וביישנות שהתפתחה בעקבות כך, הוא יימנע מלעשות זאת.
אין זה אומר שכל המופנים כאלה. מי שפיתח לעצמו מיומנות תקשורת ברמה גבוהה יכול להשתמש בהן בהצלחה, בסיטואציות שידרשו זאת.

אדם מופנם, לעולם לא יכול להפוך למוחצן, אבל יכול לשפר את מיומנויות התקשורת שלו, בהן הוא משתמש בעת הצורך.

מופנמים מעדיפים לתקשר בכתב
אחת הדרכים האהובות לתקשורת על ידי המופנמים, זוהי תקשורת בכתב. הם מצויינים בכל הקשור לקריאה וכתיבה. זה נותן להם זמן לעכל את החומר לפני התגובה ולבנות את המשפטים שהם רוצים להעביר בצורה הטובה והנכונה ביותר. לכן אפשר לומר שהאינטרנט הומצא במיוחד עבורם.

אם אתם מעוניינים להעביר את הנקודה שלכם לאדם מופנם, עדיף שתעשו זאת בכתב. הוא יעריך זאת.

אם מופנם פונה אליכם במייל ולא בטלפון, אל תיפגעו מכך, אלא העריכו את הרצון שלו להעביר את המסר בצורה הטובה ביותר. אם תרצו שאדם מופנם יחזיר לכם תשובה טובה ומחושבת, בקשו ממנו לעשות זאת בכתב והוא ישמח לעשות זאת על הצד הטוב ביותר.
אפשר לסכם ולאמר שאינטרוברט יעדיף לכתוב משהו במקום לאמר זאת, זוהי אחת מדרכי התקשורת האהובות עליו.

הקשבה – הצד החזק של המופנמים
המופנמים מצויינים בהקשבתם. הם כמעט אף פעם לא יקטעו אדם אחר בזמן שהוא מדבר, לא ישתמשו בהפסקות בין המשפטים כדי להשחיל מילה משלהם, אלא יגיבו רק ברגע שיהיו בטוחים שהשני סיים להגיד את מה שהיה לו. הם לא ימהרו לענות, אלא ישקלו את המילים ואת צורת הניסוח לפני שיגידו זאת בקול.

אל תחשבו בטעות שהם שקטים כי הם מסכימים אתכם. שאלו אותם לדעתם ותנו להם זמן לחשוב לפני שהם עונים, אל תזרזו אותם. ככל שיותר תזרזו אותם, כך יותר זמן יידרש להם לגבש את דעתם ולהחזיר תשובה. הם זקוקים למרחב מחשבה. תנו להם את כל הזמן שיידרש לשם כך.

המרחב והזמן האישי חשובים מכל
אם אתם רוצים לערוך שיחה עם מופנם, תקבעו איתו זאת מראש. אם תדרשו ממנו לנהל שיחה במיידי, אתם עלולים לקבל התנגדות חזקה. מופנמים אינם אנשים גסים, פשוט הם לא אוהבים שמשיהו מסיח אותם מחיי היום יום שלהם ללא הודעה מוקדמת.
אל תצפו מאנשים מופנמים לענות לטלפון, הם מעדיפים להחזיק אותו רק לצרכים חיוניים שלהם.

אם אדם מופנם סגור בחדרו, אל תיכנסו פנימה ואל תדפקו, במידה ואין משהו מאוד דחוף שתוכלו לדבר עליו בזמן אחר. אדם מופנם יכול להתנהג בגסות וחוסר התחשבות כלפי מישהו שקטע אותו מעיסוקו או הגיע "ללא הזמנה".

אני ממשיך לחקור את הנושא ולפני שאני אפרסם את המאמר המורחב הבא בנושא, אני אציין כמה נקודות חשובות המייחדות כל אחד משני הטיפוסים האלו.

אדם מופנם מרגיש משוחרר בעולם החיצוני, רק כאשר יש לו תמונה פנימית שמתארת את המודל של העולם הזה.
לכן מופנם ישאל שאלות על הסיטואציה, לפני שיכנס אליה. כל זאת כדי לשפוך אור על כמה שיותר נקודות לא ברורות ולבנות מודל פנימי של הסיטואציה.
מאפיין זה עושה את המופנמים לאנשים שיודעים לאסוף מידע בצורה מצויינת ולבנות ממנו מודלים עם חוקים ברורים.

אם ניתן למופנם אוסף כללים לסיטואציה מסויימת ונשכנע אותו שזה כל מה שהוא יזדקק לו, הוא ירגיש מאוד בנוח להיכנס לסיטואציה זו, כי יש לו מודל וכללים ברורים על מנת לפעול בסיטואציה.
באותה הצורה, מוחצנים דרושים לכללים עם מנת לתקשר עם העולם הפנימי שלהם.

מופנם משתדל להתאים את עצמו לסביבה, כאשר מוחצן ינסה לשנות את הסביבה.

מופנמים חושבים על מנת לדבר, מוחצנים מדברים על מנת לחשוב. מחשבה, זוהי "השפה הראשונה" עבור המופנם. רק לאחר שיצר במחשבה את מה שיש לו להגיד, יוכל להגיד זאת. לעומתו המוחצן חייב לגבש את הדעה שלו, על ידי כך שיתחיל "לדבר" אותה.
המופנמים חייבים לארגן מראש את הכל במחשבה ורק אז לבטא זאת החוצה. אינם יכולים בקלות לחשוב תוך כדי השיחה, עבורם אילו שני תהליכים נפרדים.

מופנמים ומוחצנים או בשמם המקצועי יותר אינטרוברטים ואקסטרוברטים, כפי שקרא להם קרל גוסטב יונג, אלו שני טיפוסי אישיות עם מאפייינים מנוגדים.

כל אדם נמצא היכנשהו על הסקאלה בין המופנמות למוחצנות. ככל שישנן לאדם תכונות בולטות יותר של אחד הטיפוסים, נגיד שהוא קרוב יותר לקצה הסקאלה של טיפוס זה. ישנם גם אנשים שנמצאים קרוב יותר לאמצע הסקאלה ולהם מינון דומה של תכונות מופנמות ומוחצנות.

אינטרוברט (מופנם) - מעדיף לפנות רוב הזמן את תשומת ליבו לעולם הפנימי שלו ושואב משם אנרגיה.
אקסטרוברט (מוחצן) - מעדיף לתקשר עם הסביבה החיצונית, שם נמצא מיקוד תשומת הלב שלו רוב הזמן ומסביבה חיצונית זו הוא מקבל את האנרגיה והמרץ.

בקצרה ניתן לומר שכל אחד מהם ממוקד רוב זמנו בעולם שונה. האקסטרוברט ממוקד בסביבה החיצונית והאינטרוברט ממוקד בעולמו הפנימי יותר.

בואו נראה קצת יותר לעומק כל אחד משני טיפוסי האישיות הללו: המשך קריאה »

אנשים אוהבים לנסות לחנך את המוחצנים ולהציג טענות כלפי צורת החיים שלהם. אם אתה מופנם בוודאי נתקלת בלחץ הזה הרבה מאוד פעמים והרגשת אותו על עצמך. הלחץ שהחברה יוצרת על המופנמים גורם להם עוד יותר להיסגר בתוך עצמם, לנסות להשתנות ומונע מהם את מימוש הפוטנציאל האדיר הטמון בהם. בוא נראה כמה נקודות שעליך לקחת בחשבון, כדי להתמודד טוב יותר עם העולם שנוהג ללחוץ עליך.

1. קבל את עצמך כטיפוס אישיות לגיטמי.
בדיוק כמו שהמוחצנים חיים את החיים בדרך שלהם, גם עליך לחיות את החיים כמו שאתה רוצה ולא לנסות להתאים את עצמך למישהו אחר. אתה לא צריך לבקש סליחה מאף אחד ולא צריך להשתדל להתאים את עצמך אליהם. עשה את מה שהכי טוב בשבילך.

2. אנשים טועים כאשר קוראים לאנשים מופנמים סוציאופטים.
תקן אנשים על טעותם. אינטרוברט אינו סוציאופט, הוא לא בורח מהחברה, הוא פשוט זקוק לה במינון שונה. הוא אותו אדם חברותי ואוהב. אין לו שום בעייה להיות עם אנשים, אבל הוא לא יכול להיות הרבה זמן בסביבתם, כי הם מרוקנים אותו מאנרגיה ועליו להיות לבד כדי להתמלא שוב.

3. אנשים יבואו בטענות לאדם המופנם שאין לו מה לומר.
ההיפך הוא הנכון. כאשר יש לאדם מופנם מה לומר, הוא יגיד זאת, אבל הוא לא אוהב לפטפט ולנהל שיחות חולין סתם, ללא מטרה. אם אדם מופנם אומר משהו, כדאי להקשיב לו, כיוון שבדרך כלל זה יהיה משהו שהוא חשב עליו מראש. אינטרוברטים לא אוהבים לזרוק מילים באוויר.

4. תראה לאנשים את אחד הצדדים החזקים שלך – היכולת להקשיב.
אנשים מופנמים מעדיפים להקשיב עד שלא יהיה להם משהו ענייני להגיד. הקשבה, זהו אחד הצדדים החזקים שלהם. למד אנשים אחרים להעריך אותך על היכולת שלך להקשיב ולקבל את מלוא המידע. מעסיקים רבים בתחום העסקים והמכירות יעריכו אדם כזה על אדם פזיז שמדבר יותר מדי לא לעניין, בלי להקשיב לאחרים לעומק.

5. קח את הזמן שאתה צריך להעביר לבד ואל תתנצל על זה.
אינטרוברטים זקוקים לזמן להיות לבד בשביל לשמור על הבריאות המנטלית והרגשית שלהם.

6. היה גאה בסוג האדם שאתה.
יש כאלה שבמבט ראשון יתפסו אינטרוברט בתור לוזר, אך אין זה נכון בכלל. אישים גדולים כמו אינשטיין, ספילברג, דרווין, גנדי, מיקל ג`ורדן, ברוס לי, נשיא רוסיה פוטין ועוד רבים, הינם אינטרוברטים.

7. אל תתן לאקסטרוברטים שאוהבים להדחף להפריע לך בזמן שאתה שקוע בעבודה.
כאשר אתה עובר, קורא ספר או עושה משהו שדורש ריכוז מלא בעשייה, אל תתן לאנשים להפריע לך ולדרוש ממך תשומת לב. הסבר להם בנימוס שאינך יכול לדבר עכשיו.

8. עמוד לצד אינטרוברטים אחרים, שמקבלים יחס שגוי מתוך אי הבנה.
אחד הדברים המועילים ביותר שאתה יכול לעשות, זה לעזורלאינטרוברטים אחרים להיות מובנים יותר לאנשים הקרובים אליהם. אם אתה רואה שאדם מוחצן מנסה לכפות את מרותו על אדם מופנם ולדרוש ממנו התנהגות מסויימת, העמד אותו על טעותו והסבר לו את הנדרש. במיוחד תוכל לעזור לילדים שהוריהם מנסים לחנך אותם לדרך שלא מתאימה להם וגורמים להם סבל ולחץ יתר.

מבוסס על עבודתה של ננסי פן.

מחקרים מראים שבין שליש לרבע מכלל האנשים, הינם מופנמים.
העולם שלנו והחברה המערבית בפרט (בניגוד למזרח הרחוק), מעודדים מוחצנות.
אנשים מופנמים נתפסים לעיתים כחריגה מהנורמות והמוחצנים מנסים לשנותם ולעודד בהם התנהגות מוחצנת שאינה טבעית ואף הרסנית להם. המצחיק הוא, שהחלק הפעיל יותר באנושות, אותו "הדבק האנושי", אלה המוחצנים ששופטים את כל העולם על פי עצמם. המופנמים פשוט לא לוקחים חלק בשיפוט הזה, כי אין להם עניין בכך, להתייחס לאנשים שמחוצה להם ולנסות לחנך אותם. יוצא שהמוחצנים רואים רק צד אחד של המציאות ולא מודעים כלל לקיומו של צד אחר ששונה מהם.
כל אחד משני הטיפוסים האלה, בעל זכות לגיטימית וזהה לקיום. כל אחד מהם, זהו מכלול שונה של דפוסי התנהגות ותפיסות עולם. כל אחד מהם מסוגל להשיג את אותן המטרות אבל בדרך שונה.

אדם מופנם, לעולם לא יכול להפוך למוחצן. חוקרים מצאו שזה קשור בתהליכים שמתרחשים במוח. המוח של שני הטיפוסים עובד בצורה קצת שונה, לכל אחד מהם ישנם אזורים שונים במוח הלוקחים יותר פיקוד באותן הסיטואציות.

אנשים מופנמים נתונים תחת לחץ המוחצנים ולפעמים סובלים מזה, כי החברה מצביעה עליהם ומנסה לשנותם. המופנמים כל הזמן שומעים "למה אתה שותק? ספר משהו!", "למה אתה יושב לבד כל הזמן? מה לא בסדר איתך?", "תהיה יותר חברותי, תתחיל לדבר עם אנשים", "צא החוצה, תתחיל לבלות", "אל תהיה תולעת ספרים, תתחיל לצאת ", "תפסיק לחשוב, תן תשובה מיד!". את רשימת הטענות כלפי אנשים מופנמים אפשר להמשיך עד אינסוף. המוחצנים לעולם לא יבינו איך אדם מופנם נהנה מהעולם הפנימי ולא מהחיצוני, בדיוק כמו שמוחצן נהנה מהעולם החיצוני ולא מבין את העומק והחשיבות של עולם פנימי.

ישנן תפיסות מוטעות רבות על מופנמים
הרבה אנשים והמוחצנים בפרט, חושבים שאם אדם מתבודד, אז רע לו. הם לא יכולים להבין שאזור הנוחות וצבירת אנרגיה עבור מופנמים, זהו עולמם הפנימי והם יכולים להנות מהיותם סגורים לבד בבית ושקועים במחשבות שלהם. עבור אדם מופנם, להיות לבד, חשוב בדיוק כמו אוכל ושינה.

המוחצנים לא יכולים להבין את המופנמים שמעדיפים להיות לבד, להשקיע מחשבה בכל דבר ולא למשוך תשומת לב, בדיוק כמו שהמופנמים לא מבינים את המוחצנים שמשתדלים לבלוט, למשוך תשומת לב ולהיות אימפולסיביים בלי להשקיע מחשבה רבה.

המופנמים רואים הרבה פעמים את המוחצנים כאנשים פזיזים, חסרי אינטליגנציה ועומק. כתוצאה מזה, המופנמים גם לא רוצים להיות שייכים ל"עדה" הזאת. למה להם להיות כמו מישהו שהם לא כל כך מעריכים?

מסכנים המופנמים שמשתדלים בכל הכוח להיות מוחצנים, עקב לחץ חברתי.
הדבר הגרוע ביותר, זה אדם מופנם שמתבייש מהמופנמות שלו ומנסה להתנהג כמו מוחצן. לא רק שזה עינוי, שגורם לו סבל, זה גם נראה מגוחך.
במקום ללמוד את היתרונות שלהם ולהשתמש בהם, המופנמים מנסים להשתמש בצדדים החלשים שלהם, שלא טבעיים עבורם.
מופנם שמשתמש בצדדים החזקים שלו, יכול להיות פי כמה וכמה יותר יעיל ומוצלח בכל תחום בחיים מאשר אדם מוחצן, אך על זה בהמשך.

מופנמות זו לא קללה – זו ברכה, אם אתה מבין את היתרונות שלך ויודע להשתמש בצדדים החזקים שלך.
לאף אחד משני טיפוסי האישיות הללו אין יתרון על השני, אבל לכל אחד יש את הצדדים החזקים שלו. החוכמה היא להבין את הצדדים החזקים שלך ולפעול מתוכם ולא מהצדדים החלשים (אפילו שהם נחשבים ליותר "מקובלים" בחברה), זה פשוט לא יהיה אפקטיבי בשבילך.
למשל אם אתה לא טוב בדיבורים, אתה טוב בהקשבה. אז כאשר אתה עם אדם אחר, אל תנסה לכל ההיות "המדבר", אתה לא טוב בזה. תעשה את מה שאתה טוב בו – תהיה "המקשיב" רוב הזמן ותכוון את השיחה רק אם באמת יש צורך בכך.