יגאל שטארק – נסיקה להצלחה

פעם בכמה זמן אני מנסה לעכל מחדש את השאלה "מדוע אין בארץ רשת בלוגים חברתית?".

יש לי דרישה בסיסית אחת מרשת בלוגים חברתית. שאני אראה בזמן אמת ובמקום אחד מרוכז, את הפוסטים החדשים שמפרסמים בבלוג שלהם האנשים, שהוספתי לרשימת החברים שלי. בדיוק כמו שזה מתרחש בטוויטר או בפייסבוק.

הרשת הגדולה ביותר בעלת המאפיינים שהזכרתי, זוהי רשת ה LiveJournal, שמשום מה לא תפסה בארץ כלל. יחד עם זאת רשתות הבלוגים הגדולות – ישראבלוג ותפוז, אינן נוחות בעליל ואתה צריך להיכנס לכל בלוג שמוצא חן בעייניך בנפרד, כדי לבדוק אם פורסם שם משהו. אין אפשרות לראות בזמן אמת ובמקום אחד בצורה מרוכזת את כל העדכונים של החברים שלך. לכל היותר ניתן לקבל עדכון במייל. כנ"ל עם הבלוגים העצמאיים.

יש שיגידו "צור לעצמך עמוד RSS שילקט עדכונים מהבלוגים שאתה אוהב. אבל לקרוא בלוגים ב RSS זה לא פתרון. זה כמו להתעדכן בפייסבוק דרך RSS. נשמע מצחיק, נכון? מי באמת יעשה את זה? זה לא נוח, זה לא ידידותי, זו לא רשת חברתית, זה חסר פואנה לחלוטין.

למרות שפייסבוק וטוויטר כן תפסו תאוצה בארץ, הם אינם יכולים להחליף רשת בלוגים איכותית. ויסלחו לי מכורי הפייסבוק והטוויטר הכבדים על מה שאני הולך להגיד. פייסבוק וטוויטר זה לאנשים נכים שכלית, שהמקסימום אליו הם מסוגלים, זה לשים ציטוט של מישהו אחר או לכתוב בעצמם טקסט שמורכב מ-16 מילים בלבד, או לשים תמונה בסגנון "אני והשכן מכינים מנגל/שיכורים במסיבה/משתזפים בחוף הים".

בלוגים זה לאנשים שהמחשבה שלהם קצת יותר ארוכה מ-140 תווים.
בלוגים זה לאנשים שיש להם ארועים, מחשבות ועדכונים יותר משמעותיים מאשר לספר מה אכלתי לארוחת בוקר ואיזו להקה אני אוהב.
בלוגים זה לאנשים שרוצים ומסוגלים להביע דעה, לנמק, לסביר, לספר, לנהל דיון.
בלוגים זה לאנשים שרוצים קצת עומק ולא רוצים את השטחיות של פייסבוק.
בלוגים זה לאנשים שמסוגלים להתבטא בכתב.
בלוגים זה לאנשים שיש להם מה לתת לעולם.

אז מי יהיה הראשון שיקים רשת בלוגים חברתית בוגרת ונוחה? ואני מבטיח שברגע שזה יקרה, כל רשתות הבלוגים סוג ב' שקיימות בארץ, יאבדו את זכות הקיום שלהן.

בעוד ימים ספורים, הולך להיכנס לתוקף חוק נגד דואר זבל. מסתבר שיש מי שלא מרוצה מכך ומתארגן לביטול חוק זה. אלו כמובן כל אותם האנשים שהפכו את משלוח הספאם למקצוע ועושים על זה קופה.
הם דרך אגב, קוראים לזה "שיווק". כנראה שהמרצים שלי באוניברסיטה לא היו מעודכנים, וגרמו לי לחשוב לתומי, ששיווק זה משהו קצת יותר מורכב מלשלוח מיילים למיליוני אנשים שרובם בכלל לא קהל היעד שלך.

לאחרונה, אלו שרוצים לבטל את החוק, מנסים לשכנע את כולם בעזרת טיעוניים הגיוניים לכאורה, שהחוק יפגע בבעלי עסקים קטנים ושיש לבטלו.
כל מי שהטיעונים הללו נראים לו הגיוניים, אל תיפלו בפח ותקראו את הקישור שאני נותן בעוד כמה שורות. אלו שמפיצים את הטיעונים, למעשה מפיצים תודעה כוזבת, כמו שהיה אומר קארל מארקס. זהו הגיון, שיכול להיראות נכון לאזרח הפשוט, אבל בסופו של דבר הוא רק פוגע בפרטים ובצרכנים (בגולשי האינטרנט) ומשרת את הספאמר (ואת הכיס שלו).

את דעתי על הנושא, כבר כתבתי בהרחבה בפוסט אחר, ואתם יכולים לקרוא אותה כאן: ההטעייה של הנלחמים בחוק נגד דואר הזבל. מאוד מומלץ לקרוא, במיוחד אם הטיעונים בעד ביטול החוק נראים לכם הגיונים, או אם אתם בעלי עסק קטן וחוששים להיפגע מהחוק.

אני לא רואה שום הגיון להתנגד לחוק שבא להסיר ממך מטרד, אלא אם אתה הוא זה שמרוויח בהיעדר חוק זה, משמע מרוויח מ"להטריד" אחרים עם הפרסום שלך, בתפוצת נאטו.

כאן אתם יכולים למצוא רשימה של ספאמרים ישראלים (אותם החבר'ה שממלאים את תיבות הדואר האלקטרוני שלכם במאות מיילים ביום), וספאמרים פוטנציאליים שמתנגדים לחוק. אם אתם ספאמרים בעצמכם, תומכים בהם או לוקחים חלק כלשהו בהפצת דואר זבל, תרגישו חופשי להוסיף את עצמכם לרשימה.

הפורום שאני מנהל מיועד לאנשים שסיימו את גיל ההתבגרות שלהם ונמצאים בגילאי 18+.
בגלל הנושא החם של הפורום, הוא מושך גם הרבה מאוד חבר'ה צעירים יותר. אמנם הם צעירים בגיל, אך רובם מבוגרים לגילם מבחינת התפיסות שלהם, צורת התנסחות, תחומי העניין והתגובות לסביבה. בנוסף אליהם, לפורום מגיעים גם הרבה חבר'ה צעירים, שלצערי אינם מבוגרים לגילם ואפילו די ילדותיים בצורה שבה הם מתנסחים, מגיבים וחושבים. הדבר הזה גורם לי לרשום להם מדי פעם הודעות בנוסח "תתבגר", בתשובה לשאלות או לתגובות שלהם.
הבעייה היא, שכל אחד חושב שהוא כר מספיק מבוגר וכל השאר מטומטמים שלא מבינים מהחיים שלהם ואפילו לא מבינים אותו. אבל אני מצאתי בשבילי דרך פשוטה להבדיל בין מישהו "בוגר", למישהו "ילדותי".

שמתי לב שכאשר רושמים "תתבגר" למישהו בעל גישה בוגרת, הוא יקבל את זה כפידבק, ינסה לברר למה אני חושב שהוא לא מספיק בוגר ומה הטעות שלו שהוא לא שם לב אליה. את זה הוא יעשה בצורה אינטליגנטית, נאותה וישמור על שיחה נעימה.

לעומת זאת, כאשר רושמים "תתבגר", למישהו בעל גישה ילדותית וחוסר בגרות, הוא מייד יתקוף חזרה, יתחיל לקלל, לנסות לרדת על אחרים, ייעלב ויתחיל לאיים שישחית את האתר, הפורום והמנהלים יחדיו.

קל מאוד לבדוק את הבגרות של הבן אדם, דרך התגובות שלו לביקורת עליו.

יש עכשיו ב-YNET הצבעה, איזו ציפור תוכתר כציפור הלאומית בשנת ה-60 למדינה.

משום מה, יש לי הרגשה כבדה, שמי שייבחר, יהיה בולבול.

בחודש וחצי האחרון אני שקוע בהרבה עבודות תוכן עבור "המרכז לאמנות הפיתוי". אין כמעט זמן לכתוב על עסקים, אבל ברגע שאני קצת אתפנה, כמו שהבטחתי, יהיו הרבה מאוד הפתעות.

אז במה הייתי כל כך שקוע?

1. הרצאות וידאו
הכנתי שתי הרצאות וידאו לצפייה באינטרנט, בקרוב מתחיל לעבוד על השלישית.
הנה הן:
– המפתח לשינוי תפיסתי (הרצאת בונוס שניתנה רק לקהל הלקוחות)
– איך לנצל כל הזדמנות ולהפוך אותה להיכרות המושלמת (הרצאה פתוחה לכולם)

2. ספרים
סיימתי לעדכן פרק ישן ולכתוב שני פרקים חדשים עבור המהדורה השנייה של הספר "סודות הפיתוי", שייצא לאור החודש.
סה"כ 1684 מילים בשלושת הפרקים.
כרגע הספר עומד על 220 עמודים.
זה אומר שכרגע אנו עומדים על 54 פרקים, לא כולל פרקי הנספחים.

הפרקים עליהם סיימתי לעבוד היום, סובבים כולם סביב אותו הנושא והם:
- מה לעשות, כאשר היא אומר "לא", לניסיון שלך לקדם עניינים
- מה לעשות עם נשים שלא נותנות בך מספיק אמון ולא מרגישות איתך מספיק בנוח להתקדם לצעד הבא
- איך להצליח עם נשים שלא רוצות להיראות קלות להשגה

אני חושב שהפעם נגעתי בנושא כמעט מכל זווית אפשרית ואפילו בקורס, אנחנו לא מפרטים את זה עד כדי כך.
יש סיכוי שעם צאת המהדורה אני אעלה את אחד משלושת הפרקים האלה כאן.

3. תכנים חדשים ותוכנית לימוד של NLP, למשתתפי הסמינר שלנו.
לצערי לא יכול לתת קישורים ישירים לתוכן, כל החומר נמצא בפורום סגור למשתתפים בלבד.
אבל הפוסט הקודם שלי, קצת נגע בנושאים מהסמינר הזה.

בשבוע האחרון לא יוצא לי לעדכן ולכתוב משהו מועיל בתחום העסקים או ההתפתחות האישית, כיוון שאני שקוע מעל לראש בעסקים שלי. אבל אני מבטיח, עוד כמה ימים ויהיו כאן דברים מאוד מעניינים.

אני עובד ימים ולילות על ספר המשך לספר הזה. ספר ההמשך יהיה הרבה יותר מורחב, מפורט, עם המון דוגמאות, נושאים חדשים ושיטות פורצות דרך. דרך אגב אנחנו גם מתלבטים לגבי השם. אז אם יש למישהו רעיונות, נשמח לשמוע. כרגע בספר יש כבר 40 פרקים. כמות העמודים מזמן עברה את ה-100 בגודל A4.

אולי עוד מספר ימים אני אפרסם איזה פרק מעניין מהספר, כאן בבלוג.

נשאר יום וחצי להרשמה בחינם לסמינר אונליין להקמת עסק משגשג של אימון אישי, ייעוץ או הדרכה.
כל מי שלא יודע על מה אני מדבר, תקראו את זה מהר!
אני מסתכל עכשיו על התוכנית שהכנתי ואני כבר לא יכול לחכות להתחלה, יש לי כל כך הרבה חומר מעניין לתת.
המשתתפים שיהיו פעילים במשך כל הסמינר ויבצעו את כל ההנחיות שלי, ישיגו קפיצת מדרגה משמעותית בעסק שלהם.

רק תארו לעצמכם שאתם תוכלו להרוויח טוב, בזמן שאתם עושים את הדבר האהוב עליכם מכל ובו בזמן עוזרים לאנשים אחרים.

הסמינר מתאים לא רק למאמנים אישיים פעילים, אלא לכל אדם שיכול ורוצה לאמן, ללמד, להדריך ויש לו את הידע הדרוש לשם כך, אך אינו יודע כיצד להפוך זאת לעסק, להשיג לקוחות ולצבור מוניטין בתחום. אלו בדיוק הנושאים עליהם נדבר.

אני רוצה לציין כמה עובדות מעניינות על אימון אישי:
- אנשים מצליחים מוכנים לשלם עבור אימון אישי, אבל הרבה פעמים הם פשוט לא מודעים שאימון אישי יכול להיות מועיל להם.
- היום, יותר ויותר מאמנים אישיים מבינים שאם הם רוצים יותר לקוחות, לא מספיק להיות מאמן אישי פנטסטי, אלא צריך שתהיה לך תוכנית מסודרת שתאפשר לך להגיע ללקוחות שלך.
- רוב האנשים לא מעוניינים באימון אישי, אלא בתוצאות ותפוקות מסויימות בחיים שלהם, אבל רוב המאמנים מציעים להם אימון אישי במקום התפוקות, אותן מחפשים האנשים.

לכל הנרשמים תשלח הודעה בתחילת השבוע הבא עם כל הפרטים, לגבי אופן התנהלות הסמינר, דרכים ליצירת קשר וזמני ההתחלה.

ושוב קישור להרשמה: http://maillist.shtark.co.il

לפני ארבעה ימים הייתי אחד המרואיינים לכתבה בוואלה!, לקראת ט"ו באב. הכתבה היא למדור "קפה" של וואלה!. כן, קיים מדור כזה, גם אותי זה הפתיע. הכל שם סובב סביב קפה וגם הכתבה הנוכחית לרגל ט"ו באב, דיברה על קפה כעזר להיכרויות, דייטים וזוגיות.

כרגיל, חלק מהדברים שאמרתי טיפה עוותו, חלק מהבדיחות נכתבו בטון רציני ביותר, כאילו שאני באמת ממליץ לשפוך קפה על מישהי, כדי להציע לה קפה פיצוי וכך להכיר אותה. בתור דוגמא לספונטניות, הציעו משפט מוכן מראש, למרות שמשפט ספונטני לא יכול להיות מוכן מראש. אבל כל זה נסלח לכתבים, והכתבת הפעם הייתה מאוד נחמדה, שכותבים לראשונה על הנושא.

בכל מקרה, התגובות שם די חיוביות ומי שאוהב קפה, מומלץ לקרוא.

הנה הקישור לכתבה

היום אושר חוק המחייב לחבוש קסדה בעת רכיבה על אופניים, סקייטבורד, רולרבליידס וכד'.
האמת היא שאני קיוויתי בכל ליבי שהחוק לא יעבור. לחוק אכן ישנם צדדים חיוביים, אך לפי דעתי צדדים שליילים רבים יותר, כמו שנכתב כאן:

ד"ר דניאל מישורי, מעמותת ישראל בשביל אופניים, אומר כי "אנו קוראים לחברי ועדת הכלכלה של הכנסת לא להגרר אחר הצעות חוק פופוליסטיות, אשר רק יצמצמו את מספר הרוכבים ועלולות אף לסכן את בטיחותם". דן לפידות, נציג ארגוני הרוכבים בוודעה, אומר כי חבישת קסדה עלולה לגרום לתחושת עודף ביטחון בקרב הרוכבים, ולגרום להם לקחת סיכונים גדולים יותר. כמו-כן, ארגון "ישראל בשביל אופניים" גורס כי נהגי מכוניות עשויים להתייחס בפחות כבוד לרוכבים, משראו כי הם חובשים קסדה.

אולי זו תמימות, אבל לדעתי הרבה יותר יעיל היה לעשות שבילים לאופניים, לחייב אנשים לנסוע בשבילים אלה ולקנוס את אלה שיסעו בכביש, כאשר לצידו ישנו שביל מיוחד לאופניים. באמסטרדם זה עובד מצויין, רוכבי האופניים מוגנים מפני נהגי המכוניות ולא מסתרבלים עם קסדה שבמקרים רבים אכן גורמת לחוסר נוחות בעת הרכיבה.

כמובן שהחוק לא מעודד רכיבה על אופניים, אלא רק מקטין אותה. דבר זה יגרום לפחות אופניים על הכביש ונהגי המכוניות יהפכו עם הזמן לפחות מורגלים להתנהגות בכביש בה ישנם גם נוסעי אופניים, דבר שרק יקטין את הסיכוי לתאונה.

לי יש קסדה ואני לא כותב את זה כי חבל לי על עוד 200 שקל, חבל לי על ההשלכות שחוק זה יביא. לפעמים גם לחברי הכנסת שיושבים ומצביעים לחוקים מוזרים, כדאי לצאת מהבית, להיחשף למה שקורה בעולם מחוץ לכתלי הכנסת ולהבין עבור מה בדיוק הם מצביעים.

אני אדם שנוסע הרבה מאוד באוטובוסים בנסיעות בין עירוניות. עוד מתקופת הצבא מצאתי את הנוחות שבזה – להגיע ממקום למקום תוך כדי שינה. ביחד עם היתרון העצום של העניין, גיליתי גם את כל החסרונות שמתלווים אליו. במסגרת פרוייקט הכתיבה הקבוצתית "עשרה" של אח"י דקר, החלטתי להקדיש פוסט זה לחסרונות אלו.

הדברים המעצבנים ביותר בנסיעה באוטובוס:

1. כשנושבת לך רוח לתוך האוזן ואין לך מושג מאיפה זה. אתה מנסה למצוא את מקור הרוח, בודק את המזגן של השכנים, את החלונות ולא מוצא.
2. כשמאחורה מישהו דוחף לך את הברכיים, לגב של המושב שלך ואתה מרגיש כל הנסיעה דחיפות בגב שגורמות לך לקפוץ במקום.
3. כשהתיישבת דווקא בצד של השמש והיא מאירה לך ישר לתוך העיניים ואתה יוצא עם חצי פנים שרופות לאחר הנסיעה.
4. כשמישהו באוטובוס שומע מוזיקה עם אוזניות, אבל כל כך חזק שאתה שומע אותה כאילו היא מתנגנת לידך. אז אתה חושב לעצמך "הוא לא אמור להיות חרש מועצמות כאלה ישר לתוך האוזן?"
5. כשמאחורה יושבים אנשים שכל הנסיעה מדברים בלי להפסיק ומפריעים לישון.
6. כשלידך בא לשבת מישהו, שחושב שמושב של אוטובוס זה כורסא, ופורס את הרגליים שלו לכל הצדדים.
7. כשלידך מתיישב חייל צעירצ'יק עם נשק עליו, שהנשק כל הנסיעה נותן לך מכות בצד. אז בא לך להגיד לחייל: "אחי, דחוף אותו מתחת לכיסא, כמו שאנחנו היינו עושים."
8. כשחם והמזגן לא עובד.
9. כשמישהו מדבר כל הנסיעה בטלפון בקול רם ומפריע לך לישון. (אני חולם להשיג מכשיר, כמו שיש ליחידות ל"א בצבא, שמשבש את כל התקשורת הסלולארית באזור).
10. כשמישהו ישן והטלפון שלו מצלצל ומצלצל ומצלצל והוא לא מתעורר, אבל אתה מתעורר מזה.