יגאל שטארק – נסיקה להצלחה

בעבר כתבתי רבות על הצבת מטרות בצורה נכונה ועל ההבדל בין מטרות אותנטיות לבין מטרות שאימצת מאחרים בגלל שהן נראו לך "מדליקות" וחשבת שהן יביאו לך אושר. עכשיו אני רוצה להציג תפיסה יחסית חדשנית לכל הנושא, שתאפשר להרבה מאוד אנשים לעשות מפנה מאוד משמעותי בדרך בה הם מנהלים את חיי היום יום שלהם.

נתחיל מהפעלת הגיון פשוט על הגישה הקלאסית להצבת מטרות:
אם אני מציב מטרות רחוקות טווח (למשל לקנות וילה מפוארת), סימן שיש משהו שאני רוצה שיהיה לי, אבל זה לא בר השגה היום. בין הרגע הנוכחי לבין נקודת הזמן העתידית שבה תושג המטרה צריך לבצע מגוון פעולות, לקבל הרבה החלטות, להציב מטרות ביניים, להימנע מדברים מסויימים ולחתור בצורה אקטיבית לקראת המטרה. יש ממש מערך חיים שלם, שנבנה על מנת שבעתיד אני אוכל להשיג את המטרה שהצבתי לעצמי.

לגישה כזו להצבת מטרות יש מספר חסרונות בולטים:
1. הבעיה מתחילה ברגע שאדם מתחיל לחיות ולפעול בצורה הנדרשת להשגת המטרה שהציב לעצמו, אבל כל התהליך הזה הופך עבורו למייגע, לא מהנה, מלחיץ וגם לא תמיד מביא לתוצאה.
2. במהלך הזמן שבו האדם חותר למטרה, יכולים להתרחש הרבה שינויים ברצונות שלו ובשאיפותיו והמטרה שבהשגתה השקיע, הופכת ללא רלוונטית (נעלם הרצון להיות בעל וילה מפוארת). אז בכלל מרגישים שהחיים שהקדשנו למען המטרה בוזבזו לשווא.
3. הרבה פעמים לאחר השגת המטרה אנחנו ממשיכים מכוח האנרציה להחזיק בהרגלים שהיו נחוצים בעבר, כאשר חתרנו למטרה, אך לא נחוצים עכשיו. למשל אנשים שרצו להתעשר והתרגלו לחסוך, גם כאשר כבר יש להם כסף, עדיין נמצאים בשבי של הרגל החיסכון ולא מסוגלים להרשות לעצמם להנות מהכסף הזה. להחזיק מכוח האנרציה בהרגלים לא נחוצים יכול להביא לסבל, וכל זה רק בגלל שאי שם בעבר קיבענו את עצמנו לאופי חיים מסויים, בד"כ בטענה של "נתאמץ ונסבול עכשיו, כדי להנות בעתיד". בסופו של דבר אנו מוצאים את עצמנו בתוך חיי סגפנות וסבל בתקווה שבעתיד הכל יסתדר והחיים יהיו מצויינים.

במשפט אחד – אם אתה נעול על מטרה שבחרת לעצמך בעבר, אז בהווה, ברגע הנוכחי, אתה לא חי את החיים הנוכחיים ואת הרצונות הנוכחיים. אתה מתעסק בדברים שהיו אקטואליים לך בעבר, אבל לא בהכרח אקטואליים עבורך ברגע זה.

אני מציע גישה שונה. גישה שבה לא מציבים מטרות עתידיות, לא פועלים "היום" בשביל ההנאה "מחר", אלא מתמקדים בהווה ועושים את מה שעושה לנו טוב עכשיו.

אזהרה! הגישה שאציג בהמשך מתאימה רק לאנשים ששלמים עם עצמם, עם המקום הנוכחי שלהם בחיים ועם מה שיש להם ואין להם.

אני מציע לאמץ את עיקרון ה"אי עשייה". זהו עיקרון ששואב את שורשיו מתורות המזרח ובפרט מהזן בודיזם. משמעותו היא שישנם דברים שהדרך שלהם היא להתרחש מתוך דחף טבעי ואותנטי, ללא ההתערבות האקטיבית שלנו.

אני ארד מהעץ שטיפסתי עליו במשפט הקודם ואראה כיצד יש להשתמש במושג הזה בהקשר של פעולה יום יומית והצבת מטרות.
גישת אי-עשיית אומרת שאתה לא צריך להסתכל קדימה ולתכנן את החיים הנוכחיים שלך בהתאם לאיך שאתה רוצה לראות את עתידך, אלא עליך להסתכל להווה ולעשות את הדברים שאתה אוהב לעשות אותם היום.

משפט המפתח כאן אומר: עליך לעשות רק את מה שאתה לא יכול שלא לעשות.
למשל אני לא יכולתי שלא לכתוב את הפוסט הזה. הרעיון הזה מנקר לי במוח כבר הרבה זמן והרגשתי שאני חייב לרשום עליו מאמר. לא יכולתי שלא לעשות את זה. וברגע שאניעושה את זה, אני ממש נהנה מזה. זה אומר שאני לא אילצתי את עצמי לכתוב, לא אמרתי לעצמי "זה חשוב" או "צריך, זה ישתלם לך, תתאמץ" וכד', אלא עשיתי את מה שהיה בי רצון טבעי לעשותו.

אני מכיר הרבה אנשים שמחפשים "לאמץ מטרה", רק בגלל שלמישהו אחר יש את המטרה הזו ונראה להם נורא מגניב שגם הם ינסו להשיג מטרה כזו. בד"כ מטרה כזו אינה נובעת מדחף פנימי להשיג אותה, אלא מגחמה זמנית. אם אתה נאלץ להזכיר לעצמך מחדש מהן המטרות שלך ובשביל מה אתה מתאמץ היום, סימן שהצבת המטרות שלך נעשתה בצורה גרועה. כשאני עושה את מה שאני לא יכול שלא לעשות, אין לי שום צורך להזכיר לעצמי מה המטרות שלי ועד כמה אני חייב לעבוד קשה כדי להשיג אותן. אני הרי לא יכול שלא לעשות את מה שאני עושה. יש לי דחף פנימי והנאה מכל רגע שבו אני מתעסק בדברים שאני אוהב אותם.

אתה בוודאי תשאל "איך אפשר לחיות ככה, אם אני עושה רק את מה שאני אוהב?". התשובה היא: פשוט מאוד.
למרבה הפלא, ברגע שמתחילים לפעול בגישה הזו, לא רק שנהנים מהחיים אלא גם מוצאים את המקום שלנו בחיים בצורה הטובה ביותר. פתאום אתה מוצא את עצמך מתעסק בתחביבים האהובים עליך, פתאום אתה מוצא את עצמך עובד בעבודה שאתה ממש נהנה ממנה, פתאום אתה מקבל פניות מאנשים שרוצים להשתמש בידע שלך כי הקדשת הרבה זמן והפכת למומחה באותו התחום שאתה ממש אוהב.

אם אתה מתעסק רק בעיסוקים האהובים עליך, אתה מהר מאוד תהפוך למומחה בהם. יש אנשים שעושים הרבה מאוד כסף מלשחק במשחקי מחשב. מבחינתם הם פשוט עושים את מה שהם הכי אוהבים. אולי זה נשמע מפתיע, אבל אין תחום בחיים שאי אפשר לעשות ממנו כסף. כל אחד יכול למצוא את אותה העבודה ואותו אופי החיים שהוא אוהב, ולא לרוץ אחרי חלום עתידי תוך כדי וויתור על חיים מהנים כאן ועכשיו.

ברגע שאתה משחרר את הנעילה ממטרות גדולות שעליך להשיג בעתיד, אתה מגלה ספקטרום ענק של נישות ותחומים שונים בחיים שיכולים פתאום להפוך לתחומי העניין שלך ברגע זה ואתה ממש תהנה מהם. כל עוד היית נעול על מטרות גדולות ורוב החיים שלך היו התעסקות סביבן, לא היית מסוגל לראות את שאר הדברים שנמצאים ממש לידך.

עשה רק את מה שאתה אוהב לעשות ברגע זה, בתקופה זו בחיים. אל תציב מטרות שהשגתן לא מביאה לך הנאה.

גישה זו לחיים ולהצבת מטרות יותר מתקדמת לדעתי מהגישה הקלאיסית ומאפשרת להסתכל על הדרך בה אנו מחליטים להתוות את אפיק חיינו בצורה הרבה יותר יעילה, נוחה וטבעית.

עדיין לא מנוי לקבלת עדכונים למייל? הירשם בפינה הימנית למעלה וקבל את המאמרים החמים ביותר על התפתחות אישית והצלחה בחיים.

אנחנו בתחילתו של השבוע השני של שנה חדשה ולפנינו כמעט 12 חודשים מלאים של חיים מלאי הפתעות עד לסוף השנה הנוכחית. בקרב אנשים רבים תחילת שנה חדשה מסמלת התחלות חדשות, חיים חדשים ואפשרות להגשים חלומות שלכאורה היו בלתי אפשריים בשנה הקודמת. דווקא בתקופה הזו עושים את התכנונים לשנה הקרובה וזו הזדמנות לקבוע כיצד החיים שלך ייראו בשנה זו.

אנשי עסקים יודעים טוב מאוד שהצלחת העסק שלהם תלויה הרבה במטרות שהם מציבים ובאבני הדרך שיש לתכנן במסלול ההתקדמות לקראת השגת המטרות הרצויות. כך הדבר בכל תחום בחיים, בו רוצים להגיע להישגים ולתוצאות חדשות.

הסיכוי שהמטרות שלך יושגו עולה פי כמה וכמה, ברגע שהמטרות רשומות על דף ונמצאות אצלך מול העיניים. המטרות שלך, אלו הזרעים שאתה זורע באדמה והם יצמחו במהלך השנה. אם אינך מציב לעצמך מטרות, אם אינך זורע זרעים, לא יהיה לך מה לקצור במהלך השנה. אולי רק עשבים שצמחו במקרה. זה בדיוק כמו שאנחנו אומרים בקורס אומנות הפיתוי: "אם לא תדע לאן אתה רוצה להגיע, אתה תגיע לאנשהו, אבל אף אחד לא יבטיח לך שזה יהיה מקום שאתה תהנה להיות בו, מכיוון שלא לקחת אחריות להגיע למקום שבו אתה רוצה להיות."

אז בוא תעשה תרגיל ממש עכשיו. קח דף ועט ורשום 3 סוגי של מטרות. מטרות לשנה הקרובה, מטרות לחצי השנה הקרובה ומטרות לחודש הקרוב. צריכות להיות לך 3 כותרות, שמתחת לכל אחת מהן רשומות המטרות לתקופה שהכותרת מתארת.

כאשר אתה בוחר לעצמך את המטרות לשנה הקרובה, חשוב על מטרות שבאמת מדליקות אותך. שאתה תהנה לקום כל בוקר עם המחשבה "מה עוד אני יכול לעשות היום כדי להשיג את המטרה", שתרגיש מאותגר להתקדם עוד צעד אחד לקראת המטרה. לכן, חשוב על הדברים שאתה באמת רוצה להשיג ואל תנסה לאמץ רעיונות שראית אצל מישהו אחר, אבל הם לא באמת מדליקים אותך.

הדף שלך צריך להיראות כך:

מטרות שאני מתחייב להשיג עד סוף 2010:
(רשום כאן את המטרות שברצונך להשיג עד סוף השנה. רשום לפחות 3 מטרות גדולות)

מטרות ביניים (שנגזרות מהמטרות השנתיות) שאשיג עד אמצע 2010:
(רשום כאן את מטרות הביניים שיהוו את אבני הדרך למטרות הגדולות שרשמת למעלה ושאותן עליך להשיג במהלך חצי השנה הקרובה. עבור כל מטרה גדולה שרשמת בסעיף הקודם, רשום כאן לפחות 2 מטרות ביניים. כך יוצא שאם בסעיף הקודם רשמת 3 מטרות סה"כ, אז כאן יהיה עליך לרשום לפחות 6 מטרות ביניים.)

מטרות שאתה מתחייב להשיג ודברים שאתה מתחייב לבצע עד סוף החודש הקרוב:
(רשום כאן את המטרות לחודש הקרוב ויותר מכך, רשום כאן את הדברים שאתה מתחייב לעשות במהלך החודש הקרוב ויהוו את אבני הדרך למטרות הביניים שרשמת למעלה. רשום לפחות 3 מטרות. בסוף כל חודש תוכל לעדכן את הסעיף הזה עם המטרות לחודש הנוכחי.)

לאחר שתסיים למלא את כל המטרות על הדף, תלה אותו על המקרר או בכל מקום אחר שבו תראה אותו בקביעות (אולי אפילו עדיף לתלות אותו בשירותים – שם בטוח יהיה לך זמן לקרוא אותו).

אחת הדרכים הטובות ביותר להיות מחויב למטרות שלך, היא להתחייב בפני אחרים לדברים שאותם תשיג במהלך השנה. ככל שמספר האנשים שבפניהם תתחייב ושידעו על המטרות שלך יהיה גדול יותר, כך תהיה לך יותר מוטיבציה להשיג את המטרות. יש לזה אפקט פסיכולוגי – כאשר אתה מתחייב בפני אחרים, המחויבות שלך כלפי עצמך גדלה. אם יש לך בלוג, אני מאוד ממליץ לך לפרסם שם את המטרות שלך לשנה הקרובה ולעדכן על ההתקדמות בדרך אליהן.

במאפי פתחנו את פורום הגשמת החלום שלי שבו כל אחד יכול להכריז על המטרות שלו לשנה הקרובה ובמהלך השנה לעדכן על ההתקדמות שלו לקראת המטרות, על המכשולים שהוא נתקל בהם וכיצד אתה מתגבר עליהם. המשתתפים האחרים בפורום יכולים לעזור בהתקדמות, לתת רעיונות, לייעץ, לשאוב השראה מההתקדמות של אחרים ואף להצטרף אחד לשני בעת התגברות על מכשולים משותפים.

בצע עכשיו את התרגיל שרשמתי למעלה:
א. רשום על דף את מטרותיך לשנה, חצי שנה והחודש הקרוב, ותלה אותו במקום נראה לעין.
ב. אם יש לך בלוג אישי, פרסם בו את המטרות שלך ודאג לעדכן בקביעות על ההתקדמות לקראתן.
ג. אם פרסמת את המטרות שלך באינטרנט, רשום בתגובה לפוסט זה את הקישור למטרות שלך. אני אשמח לקרוא אותן.
בסוף כל חודש תוכל לעדכן את הסעיף הזה עם המטרות לחודש הנוכחי.

אומרים שכאשר לאדם יש כישרון, הכישרון הוא לא בתחום אחד כלשהו, אלא הכישרון מתבטא בכל דבר שהאדם נוגע בו.

כל אחד חווה אי פעם את ההרגשה, שהוא לא מממש את עצמו מספיק, שהוא צריך איזשהו עיסוק או תחביב נוסף שבו יממש את הפוטנציאל שלו, שהוא יכול לעשות יותר, אבל לא יודע במה בדיוק להתמקד.

כדי לפתור את הבעייה הזו, עליך להעסיק את עצמך ב-3 מימדים שונים. בכל מימד, עליך לעסוק לפחות בדבר אחד.

שלושת המימדים שמאפשרים התפתחות אישית רב צדדית ובריאה של האישיות, הם:
המימד האינטלקטואלי - מדע, מחקר, ניהול ומציאת פתרונות, משחקי מחשבה, רכישת ידע בתחום כלשהו וכו'.
המימד היצירתי - ציור, כתיבה, צילום, נגינה, פיסול, בנייה וכו'.
המימד הפיזי - כל סוגי הספורט ופעילויות פיזיות למיניהן.

בכל אדם גלום הפוטנציאל לעיסוק בכל אחת מהזירות הללו. ברגע שאתה מעסיק את עצמך בכל אחד מהמימדים, אתה מקבל תחושת סיפוק מאוד גבוהה ורמת האושר שלך עולה. כמובן, בכל מימד אתה צריך לבחור את אותם הדברים, שיש לך הנאה גדולה מהעיסוק בהם. לפעמים זה לא פשוט למצוא אותם, אבל ברגע שמוצאים, החיים הופכים לחוויה חדשה והרבה יותר נעימה.

הערך המוסף של עיסוק בשלושת המימדים, הוא בהעלאת המעורבות החברתית שלך. רוב העיסוקים, דורשים לבוא במגע עם אנשים, לשתף את השגיך, להחליף נסיון ותובנות עם שותפים לתחום. מעורבות בקבוצה חברתית, שיש לה עניין דומה לשלך, מעלה לכשעצמה את רמת שביעות הרצון שלך מהחיים ומאפשרת לך לקבל מענה על צרכים פסיכולוגיים כגון הכרה חברתית, להעלות ביטחון עצמי ולקבל טפיחה על האגו.

תופעת לוואי נוספת שתקרה, לאחר שתתמקם בכל אחד מהמימדים, היא שאתה תתחיל להציב מטרות בתחומים שבהם אתה עוסק. הצבת מטרות ויעדים, יתנו לך מוטיבציה ודחף נוסף לשפר את מיומנויותיך, לפעול בחריצות, להתקדם ולהרגיש שאתה מתפתח ולא מדשדש במקום.

אז באיזה מימד עדיין אין לך עיסוק קבוע שאתה נהנה ממנו?

מי שלא קרא את שלושת הפוסטים על שיפור אישי, אני מאוד ממליץ לקרוא אותם, לפני שממשיכים לפוסט זה.

הנה הקישורים אליהם:
איך אנחנו נהיים עצמנו – מהי התפתחות אישית, חלק א’
האם אפשרי להיות עצמך – מהי התפתחות אישית, חלק ב’
כיצד מתרחש שינוי ושיפור – מהי התפתחות אישית, חלק ג'

אחד מהאספקטים של שיפור אישי, הוא המודעות לתהליכים שקורים לנו ולדברים שאנו מבצעים במהלך החיים, בצורה אוטומטית. ישנם הרבה מאוד דברים שלמדנו לבצע ואפילו להרגיש, במהלך תהליך הסוציאליזציה. למדנו מהם רגשי אשמה ומתי צריך להרגיש אותם, למדנו מהו עלבון ומתי צריך להיעלב, למדנו מתי צריך לכעוס ומתי לא. כל התגובות שלנו לאנשים אחרים וכל וצורת הביטוי שלנו, אלו דברים נלמדים. אפשר לראות זאת בקלות על ידי התבוננות בתרבויות שונות. כל חברה מחנכת את חבריה להתנהג ולהגיב בצורה שונה לסביבה. בחברה המערבית נהוג לכעוס, להיעלב או להיפגע ממישהו שמטיח בך קללות. לעומתם במזרח הרחוק, נהוג לרחם על אדם שמקלל ואומר דברים לא נעימים, אבל לא להיעלב ממנו ולא לכעוס עליו.

אילו היום היו נותנים לנו את הבחירה האם לאמץ או לא לאמץ דפוס פעולה כלשהו, למשל של עלבון, כתגובה לאנשים אחרים, היינו חושבים פעמים האם זה מועיל לנו או לא. אבל אין לנו את הבחירה הזו. אנשים נעלבים כמובן מאליו. כל אחד, בהתאם לערכים שלו ובהתאם לאיך שחונך. לכל אדם יש כפתור שאם לוחצים עליו פעם אחר פעם, התגובה תהיה זהה פעם אחר פעם. כולנו נמצאים בתוך כלוב התגובות האוטומטיות שלנו. כל אחד והתגובות שהכפתורים עליו מפעילים.

כל אחד ואחת מאתנו, הוא "העבד" של תהליך החינוך ושל כללי החברה שהפנים לתוכו.
לא בהכרח כל דפוס אוטומטי, הוא "רע" לנו. חלקם בהחלט מסייעים לנו ומקלים על החיים, אבל חלקם מפריעים לנו להיות מאושרים, לתקשר בנינוחות עם אנשים ולהגיע למטרות שלנו בחיים. הדבר המפחיד יותר, הוא שאנו מריונטות שכל חייהן, זו תגובה בלתי מודעת לגירויים של הסביבה. תגובה, כפי שלמדנו להגיב אותה.

כל אדם שנמצא על דרך השיפור האישי, חייב לאמץ לעצמו מנגנון נוסף, שבעזרתו ילמד להשתחרר מהמקובעות לדפוסי הפעולה והמחשבה שלו, לשים אותם תחת מבחן ולהחליט האם הם עוזרים לו ומתי. ברגע שיקבל שליטה על אותם הדפוסים שעד היום בוצעו בצורה אוטומטית, כמובן מאליו, כתגובה מוכנה, יוכל לקבל הרבה יותר בחירה בחיים שלו, להפסיק להיות מריונטיה. אם ירצה, אף יוכל "לתכנת" את עצמו מחדש לחיים הרבה יותר מאושרים, נעימים ולהיות בעל יכולת להשיג בצורה הרבה יותר קלה את מטרותיו.

מנגנון הפקפוק
המנגנון שמאפשר להשתחרר מהדפוסים שמקבעים אותנו, נקרא מנגנון הפקפוק. להשתמש במנגנון, פירושו לזהות את המובן מאליו, את מה שנעשה בצורה אוטומטית ולא מתוך החלטה מודעת ולשים אותו על מזבח המבחן. לפקפק בצורך של כל דבר שאנו עושים לא מתוך החלטה מודעת, אלא מתוך תגובה ריאקטיבית.

חלק מהמנגון, זה על כל דפוס אוטומטי, לשאול שאלות כמו:
- "מדוע אני עושה את זה?"
- "האם זה תורם לי או לא?"
- "איך סיגלתי לעצמי את הדפוס?"
- "איך הדפוס משרת אותי?"
- "מה המשמעות העמוקה של הדפוס?"
ועוד מגוון של שאלות שיעזרו להבין מאיפה הדפוס נובע ומה המשמעות של הדפוס שאני בוחן.

אם כבר נתתי כדוגמא את תגובת העלבון, נבחן אותה מזווית שרוב האנשים לא מסתכלים ממנה (הם פשוט נעלבים, כתגובה אוטומטית למיילים של מישהו אחר). אני בטוח שאנשים שנוטים להעלב בקלות יתר, ישנו הרגל זה, לאחר שיקראו את השורות הבאות.

אם אני נעלב או נפגע ממילים של מישהו אחר, זה אומר שאני נותן למילים שלו חשיבות מאוד גבוהה. זה אומר שהוא אוטוריטה בשבילי. זה אומר שאני אקבל כל דעה או עמדה שלו, ללא עוררין. שהוא המקור לאמת אבסולוטית. הרי אם הייתי יודע שהוא לא מבין על מה הוא מדבר, אז לא הייתי מתייחס למילים שלו בכלל.
אפשר להרחיק לכת ולומר שאם אני נעלב, זה אומר שאני לא מאפשר לאדם אחר להיות בעל דעות משלו. אם הייתי מניח שלכל אחד יש את הזכות לדעה משלו, לא הייתה לי סיבה להיעלב. כי כמות הדעות, היא  ככמות האנשים על פני כדור הארץ. בזה שאני נעלב, אני שולל מהבן אדם שהעליב אותי, להיות אנושי, להיות זכאי לדעה משלו. זה פשוט חוסר כבוד כלפיו.

אז מישהו עדיין חושב שיש טעם להיעלב?
איזה דברים שהיית עושה עד היום כמובן מאליו היית רוצה לבחון לראשונה ולקחת עליהם שליטה?

רוצה להתחיל בשיפור האישי שלך ולדעת כיצד אתה יכול להפוך ליותר מודע לעצמך? הירשם לקבלת עדכונים בפינה הימנית למעלה וקבל למייל שלך את כל הפוסטים שאני כותב בנושא זה.

את תהליך ההתפתחות האישית אני מחלק ל-3 שלבים עיקריים, כאשר כל שלב אפשר לחלק לעוד תתי שלבים ולכתוב על כל אחד מהם ספר נפרד. בפוסט הזה אני אתן את התמונה הכללית של שלושת השלבים שיש לעבור בדרך לשינוי אישי.

שלב ראשון – זיהוי דפוסי החשיבה, תפיסות וערכים, דפוסי ההתנהגות והתקשורת שלך.
בשלב הזה עליך להיות מודע לכל אותם הדברים שבהם אתה משתמש בחיי היום יום ונהפכו לחלק מה"אישיות" שלך. כאן עליך להעלות על פני השטח ולהיות מודע למנגנון שעומד מאחורי ההתנהלות היום יומים שלך.

תורות שונות וזרמים שונים של לימודי מודעות עצמית, מתעסקים בעיקר עם השלב הזה. הם נועדו להביא את הבן אדם למודעות, לגבי סט ההנחיות שמנחה אותו כל החיים, צורת המחשבה שלו ודפוסי ההתנהגות הבלתי מודעיים.

ברגע ששמים את האצבע על מה שמנחה אותנו בחיים והופכים להיות מודעים לדפוסי ההתנהגות שלנו, המשך התהליך נהייה אפשרי. בעקבות המודעות, אנחנו מקבלים גישה להחלטה האם להשתמש בדפוס מסויים או לא, האם להישמע להגיון כלשהו או שמה לחפש הגיון אחר, שישמוש אותנו בצורה טובה יותר. זה לא אוטומטי, כפי שזה היה בעבר. הרבה פעמים אנשים שנמצאים לקראת סוף השלב הזה, ומעלים על פני השטח את מה שעשו בעבר בצורה אוטומטית, לעתים מתחילים להיראות "רובוטיים", כאילו מקבלים החלטה לגבי כל פעולה ומחשבה שלהם ובוחרים בצורה מאולצת איך לפעול ולחשוב.

שלב שני – בחינת טיב ויעילות הדפוסים, הערכים והתפיסות שזוהו.
בשלב הזה עליך לבחון האם הדברים שמצאת בשלב הראשון, משרתים אותך בצורה הטובה ביותר או לא.
האם הם באמת עוזרים לך להיות יותר שמח, מאושר, יותר מרוצים מהחיים? ולהגיע לתוצאות הרצויות בכל תחומי החיים?
האם הם עוזרים לך להגיע לתוצאות הרצויות בכל תחומי החיים בדרך נוחה בשבילה?
האם הם יוצרים סביבך חברים או גורמים לאנשים להתרחק ממך?
שלב זה יכול להיעשות במקביל לשלב הראשון, לאחר שזוהו הדפוסים הראשונים שאותם רוצים לבדוק.

לאחר שבחנת את טיב הדפוסים השונים, עליך לשים לב לאותם הדפוסים שאתה לא מרוצה מהם, שלא מביאים למטרות בצורה יעילה, שלא נותנים לך את התפוקות שהיית רוצה להשיג. איתם תיעשה המשך עובדת השינוי והשיפור.

למשל, האם צורת התקשורת שלך עוזרת לך להתקבל לעבודה חדשה או שבגללה אתה לא מצליח לעבור אף ראיון עבודה?
האם צורת ההתנהגות שלך והדרך בה אתה מקבל החלטות גורמת לאנשים לרצות להיות בקרבתך או מפריע לך לרכוש חברים?
האם הדרך שבא אתה מבטא את עצמך, מתנהג, מגיב, עוזרת לך למצוא זוגיות או מפריע לך למצוא בן או בת זוג?
האם הדרך שבה אתה בוחר לנהל את הפנאי שלך, משאירה אותך מרוצה או שהינך מרגיש לא מספוק וחנוק?
ככה עליך לבדוק לגבי כל דבר קטן בחיים, במיוחד אותם הדברים שאינך מרוצה מהם.
כל החיים שלך ברי שינוי, ברגע שתשים את האצבע על אותו הדבר שברצונך לשנות, תוכל גם לעשות את זה.

ברגע שהינך מזהה את הדפוסים שהינך רוצה להעלים, לשנות או לשפר בצורה כלשהי,  אתה עובר איתם לשלב הבא, כדי לשפר את איכות החיים בפועל.

שלב שלישי – שיפור דפוסים קיימים והחלפת הדפוסים הפחות יעילים, ביותר יעלים. החלפת צורות המחשבה, התפיסות והערכים שלא משרתים אותנו בצורה הטובה ביותר, בכאלו שכן יעשו זאת.
זהו השלב העדין ביותר, כיוון שזוהי התחנה האחרונה לפני השינוי בפועל. ההחלטות שיתקבלו כאן, וצורת הביצוע של המשך התהליך, ישפיעו בצורה ישירה על התוצאה.

בשלב הזה עליך להחליט באילו דפוסים חדשים, עליך להחליף את הדפוסים הישנים או איך לשנותם. באילו תפיסות עליך להחליף את התפיסות הישנות. באילו צורות תקשורת עליך להחליף את מה שהתרגלת אליו במהלך השנים.

אימוץ הדברים החדשים תמיד נעשה על ידי התערבות של אדם חיצוני, אם בדרך אמצעית או בלתי אמצעית. וכאן יש כמה דברים שהופכים את העניין לעדין.
1. הדפוסים הנוכחיים שלך והתפיסות הנוכחיות שלך, שירתו אותך במשך כל החיים. אתה התרגלת לחיות איתם בשלום, בלי לשים לב אליהם. התרגלת לפעול לפיהם בצורה אוטומטית. להפנים דפוס או תפיסה חדשה עד לאותה רמה של שימוש יעיל, לוקח זמן. גם אם הדפוס החדש הוא יעיל יותר מהישן, בפעמים הראשונות לא תוכל לפעול לפיו בצורה יעילה, מכיוון שהוא עדיין לא הופנם. אינך מרגיש מחובר אליו, אתה פועל כמו רובוט שנותנים לו הוראות מבחוץ. זה נראה ומרגיש לא טבעי ומאולץ. זהו שלב שצריך לעבור, כדי שיהיה אפשר לבחון את מלוא היעילות של הדפוס החדש ולהחליט האם הוא מוסיף או גורע.

2. מכיוון שהתהליך לוקח זמן, אותו האדם שבהנחייתו אתה מאמץ דפוסים חדשים, צריך להיות מישהו מומחה בתחומו. חבל שמישהו חובבן יציע לך משהו שלבסוף יתברר כמשהו שבכלל לא משתלב באישיות הכללית שלך או כמשהו שפחות יעיל עבורך, ממה שהיה לך ביד עד היום.

עליך להיות מאוד קפדן בבחירת המנחה שלך, כדי שלא תמצא את עצמך לאחר תקופת זמן עם דפוסים שלא רק לא עוזרים, אלא מזיקים. אל תשכח שבשלב הזה, הינך מתחיל להשתמש בפעמים הראשונות בדברים חדשים, לתקשר בדרך חדשה, לקבל החלטות בצורה חדשה. אתה כמו ילד שמתחיל ללכת. ללא התמיכה והליווי הנכון, אתה יכול ליפול ולשבור את הראש.

3. המתודולוגיה שתשתמש בה (או שהמנחה שלך ישתמש בה) להחלפה ושינוי של הדפוסים, התפיסות והערכים הישנים שלך בחדשים, משחקת תפקיד קריטי. עליך לעבור תהליך פסיכולוגי שיעזור לך להפשיר ולהשיל מעצמך דפוסים ישנים (להוציא אותם מהתת מודע ולקחת ממנו את השליטה בהם), אח"כ להתחיל להתנסות לפעול על פי הנחיות חדשות ודפוסים חדשים ובשלב הבא, להקפיא מחדש (להכניס לתת מודע), את הדפוסים והכללים החדשים, כדי שתוכל לחיות לפיהם בצורה אוטומטית ו"טבעית".
אם התהליך הזה עובר בצורה לא מבוקרת או לא נכונה, יכול להיגרם לך נזק שכדי לתקן אותו, תצטרך לפנות לאנשי מקצוע.
זוהי סיבה נוספת לשקול בצורה רצינית, עם מי אתה הולך לעבוד, במי אתה נותן אמון ולמי אתה מוכן לתת את האחריות להמשך החיים שלך.

מה זה "להיות עצמך" והאם זה אפשרי?
הרבה פעמים יוצא לנו לשמוע שצריך "להיות עצמך", "להיות אותנטי" ולא לשחק תפקיד של מישהו שאנחנו לא. לאחר ההסבר שלי על תהליך גיבוש האישיות שלנו, אני מקווה שזה ברור שאין שום עצמך אותנטי אחד ויחיד. אין שום דבר "טבעי" בהתנהגות של בן אדם, שבאמת שייך לבן אדם ומגיע איתו מהלידה. כל מה שיש, זה מודלים ותפיסות שאימצנו לגבי העולם, דפוסים שליקטנו מאחרים והתאמנו לעצמנו, סט של "חוקים" שעם הזמן נצרבו בראש, לגבי איך ואיפה עלינו לנהוג, לחשוב, לחיות.

אצל רוב האנשים, סט ההנחיות הזה נמצא כל כך עמוק בתודעה, שהם לא מסוגלים להבחין שמה שמנחה אותם, אלו כללים ועקרונות שהם אימצו במהלך החיים. הם מבדילים בין מה שהם קוראים לו "התנהגות טבעית", שהכוונה היא להתנהגות על פי אותן ההנחיות שהפונמו מזמן וקשה לשים עליהן את האצבע, ל"התנהגות מלאכותית ומאולצת" שהכוונה היא להתנהגות על פי איזשהם כללים טריים שנלמדו לאחרונה ועדיין לא הופנמו והאדם לא התרגל לפעול לפיהם.
זהו הבדל בין דפוסים שיושבים בעומק התודעה והופנמו מזמן, לבין דפוסים שנמצאים בדרך להטמעה ויושבים על פני השטח (נראים לעין). פני השטח, מול עומק התודעה.

בד"כ כאשר אומרים "להיות עצמך" או "להיות אותנטי", מתכוונים לכך שננהג על פי אותם הדברים שהפנמנו מאוד עמוק והם הפכו לחלק אינטגרלי מהאישיות שלנו, ולא ננהג על פי איזשהם כללים ודפוסים חדשים שאנחנו מנסים לאמץ בזה הרגע.

מה קורה כאשר אנו מנסים להחליף את ההתנהגות והתפיסות הישנות שלנו, במשהו חדש?
כאשר אנחנו מנסים לאמץ דפוסים וחוקים חדשים שלפיהם ננהג, אנחנו נאלצים להתנהג לפיהם בצורה מלאכותית, מחושבת ומאולצת. זה נראה מהצד מלאכותי ומאולץ, מכיוון שזו דרך התנהגות ומחשבה שונה, מהדרך בה התרגלנו לחשוב ולהתנהג במהלך כל החיים. זה גורם לנו כל הזמן להיות מודעים למה שאנחנו עושים ולהזכיר לעצמנו להתנהג על פי הכללים החדשים שאנו מאמצים זה עתה. אבל זהו רק שלב מעבר. ברגע שנפנים דפוס חדש לעומק על ידי זה שנתנסה בו מספיק פעמים ונקבל מהסביבה תגובות שמצדיקות עבורנו את טיב הדפוס, עם הזמן גם הוא יהפוך לחלק מהאישיות שלנו וכבר לא נצטרך לאלץ את עצמנו להתנהג לפיו, להחזיק אותו בזיכרון או לעשות בקרה עצמית.
אני בטוח שכל אחד יכול לרפרף בזיכרון ולראות איך עכשיו הוא עושה דברים בצורה טבעית, בכלל בלי לחשוב עליהם, בזמן שבעבר היה צריך ללמוד לעשות אותם בתור משהו חדש ומאולץ. נהיגה במכונית למשל, זו דוגמא מצויינת.

בוא נראה עוד דוגמא, כדי לוודא שהעניין ברור
האם לחייך כאשר ניגשים לפקיד קבלה במקום כלשהו, זה "להיות עצמך"? זו פעולה של נימוס שסיגלנו כחלק מהחינוך שלנו, בגיל צעיר. אנחנו עושים את זה בלי לשים לב ובלי לתכנן את זה. אבל זו אפילו פעולה לא טבעית! תינוק מחייך כשנוצר בו רגש שימחה. אנחנו עושים את זה מסיבות שונות, ערכים תרבותיים, נימוס. ההנחיה הזאת של לחייך שנתתי בתור דוגמא, יושבת אצל כל אחד כל כך עמוק בתודעה, שאנחנו לא יכולים לעלות עליה בקלות ולהגיד לעצמנו "כן, מתישהו לימדו אותי ככה, לכן זה מה שאני עושה היום". זה נראה לנו, כאילו זה בא "מעצמנו האמיתי".

לעומת זאת, כאשר אתה עושה תנועות מסויימת בשפת הגוף שלך, בתור טכניקה שלמדת לפני יומיים בקורס לשכנוע ומכירות, אתה מרגיש שזה יוצא לך מלאכותי ומאולץ, למרות שזו בדיוק אותה ההנחיה שהכנסת לראש (בדומה לחיוך שהפך ל"טבעי"), רק שהיא הרבה יותר טריה. היא נמצאות ממש על פני השטח (אתה צריך להזכיר לעצמך לעשות את זה). עם הזמן גם הנחייה זו, והפעולה שבאה איתה, יהפכו למשהו טבעי עבורך.

כל מי שאומר שצריך "להיות עצמך" כדי להיות מאושר ויש איזשהו "עצמך אותנטי", למעשה אומר "אל תתפתח אישית". אין שום "עצמך" אחד ויחיד שהוא נכון. יש רק הבדל מתי קיבלת את ההוראות שלפיהן אתה פועל.

מי שמתחיל להתעסק בהתפתחות אישית, עומק התודעה שלו, האישיות כפי שגיבש אותה במהלך החיים, לא סיפקו לו את כל התשובות שהוא חיפש ואת התוצאות שהוא רצה להשיג בחיים. הוא רוצה יותר. רוצה להיות מסוגל להשיג ולראות מעבר למה שהיה אפשרי בשבילו בעבר. לכן להגיד לו "תהיה עצמך", זה בדיוק לתקוע אותו באותו המקום, באותם הגבולות שהוא מנסה להרחיב. אנשים מגיעים להתעסק בהתפתחות אישית, כדי להטמיע משהו חדש ולבנות את "עצמך" החדש, שישרת את מטרותיהם בצורה טובה יותר.

בפוסט הבא אני אכתוב על 3 שלבים שיש לעבור במהלך ההתפתחות האישית ושינוי עצמי. כדי לא לפספס אותו, הירשם לקבלת עדכונים למייל, בפינה הימנית למעלה.

אני אסטה לתקופה קצרה מעניין העסקים והשיווק, כדי לכתוב 3 פוסטים שבהם אני רוצה להראות בקצרה את עיקרי התפיסה שלי לגבי התהליך הכללי של התפתחות אישית ושיפור עצמי.

איך אנחנו נהיים מי שאנחנו?

מהרגע שאנו נולדים, אנחנו מתחילים לעבור תהליך של סוציאליזציה. זהו אותו התהליך, שבו אנו לומדים איך העולם שלנו עובד ולומדים איך לתפקד בחברה שבה אנו גדלים. בתהליך הזה אנו מגבשים זהות, ערכים, דפוסי התנהגות ותקשורת, תפיסות ועקרונות שינחו אותנו בעתיד. בתהליך הזה אנו לומדים את חוקי פעולות הגומלין  בין אנשים ועוד הרבה מאוד דברים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים.

כל זה קורה בצורה בלתי מודעת לחלוטין, על ידי צפייה באנשים אחרים שאיתם אנו באים במגע (גם חזותי בלבד, כמו טלויזיה), וחיקוי שלהם.
מהרגע שנולדנו, אנחנו מתחילים לאמץ את צורות ההתנהגות, קבלת ההחלטות, החשיבה, הערכים, דפוסי התקשורת של האנשים הסובבים אותנו. אנחנו עושים את זה רק על ידי התבוננות וחיקוי. קל מאוד לראות את זה אצל תינוקות קטנים, שבאים לעולם כדף לבן ומתחילים לאמץ את הדפוסים של הוריהם, האנשים שנחשפו אליהם, חבריהם לגן הילדים (זאת אומרת גם את הדפוסים של ההורים של חבריהם לגן הילדים), דמויות בטלויזיה וכו'.
כך לאט לאט, נבנה אצל האדם מערך של תפיסות ואמונות, לגבי איך פועל העולם והחברה שלנו בפרט. בצורה בלתי מודעת אנחנו מגבשים לעצמנו ומפנימים את הכללים שלפיהם "יש לפעול", כך שבסופו של דבר נראה כאילו הם משהו סובייקטיבי שנולדנו איתו.
זהו חלק מרכזי מתהליך יצירת האישיות, האופי והזהות שלנו.
בשורה אחת אפשר לסכם ולומר שבתהליך הזה אנו מלקטים דפוסים, תפיסות וערכים מאנשים אחרים.

בדרך זו אנו גם לומדים את התפקידים השונים שעלינו יהיה לקחת בחברה שלנו. לומדים איך "נכון" להיות בתפקיד של גבר או אישה, איך "נכון" להיות בתפקיד תלמיד, חייל, עובד, מנהל, מתבגר, עוזר לאחד הקטן, מתראיין לעבודה וכו'.

כאשר אנו מגיעים לגיל קצת יותר מודע, אנו מתנהגים לפי דפוסי ההתנהגות וחושבים על פי דפוסי החשיבה שליקטנו, אימצנו והנפמנו עם השנים, וזה נראה לנו טבעי לחלוטין. כאילו הם חלק בלתי נפרד מהאישיות שלנו. כאילו זה משהו שנולדנו איתו. אנחנו לא מודעים לתהליך שעברנו, כדי לבנות את אותה האישיות שלנו. למעשה, כל אחד מאתנו, הוא אוסף של אנשים אחרים שמהם הוא ליקט את הבסיס לדפוסי הפעולה והחשיבה שלו ושאותם חיקה במהלך החיים ובעיקר בגיל הרך. אם ננסה לחשוב לאחור, כנראה שלא נוכל לשים את האצבע ולהגיד ממי ליקטנו דפוס זה או אחר, צורת תקשורת זו או אחר, תפיסה זו או אחרת.

חשוב לציין, שאותם הדברים שליקטנו לתוך האישיות שלנו מאחרים, יכולים לעבור טרנספורמציה בתוכנו, כאשר אנו באים במגע עם העולם החיצוני. לדוגמא נניח שאימצנו במהלך ההתבגרות צורת תקשורת מאוד תוקפנית. ארועים מסויימים בחיים, יכולים למתן את דרך התקשורת הזו והיא תשתנה אם במודע או לא. אנחנו מקבלים פידבקים מהסביבה ובעקבותם בצורה בלתי מודעת עושים שינויים קלים בדפוסים שלנו. השינויים הרציניים יותר, בד"כ נעשים בצורה מודעת ומכוונת.

בפוסט הבא אני אגע בנקודה של "להיות עצמך" האותנטי. כדי לא לפספס את הפוסט, הירשם לקבלת עדכונים בפינה הימנית למעלה.

לפני מספר שנים, הטמענו את המושג "אמונות מגבילות" בשפה העברית. מאז המושג חדר עמוק לשיח של ההתפתחות האישית ואנשים רבים "נלחמים" באמונות המגבילות שלהם, כדי לפתוח לעצמם אפשרות ויכולת לפעול בדרכים חדשות ולהשיג תוצאות טובות יותר, בכל תחום בחיים שלהם.

כאן אפשר לקרוא קצת יותר על אמונות מגבילות, וכיצד הן משפיעות על ההחלטות, הפעולות ועל כל מה שקורה בחיים שלנו.

שינוי של אמונה מגבילה לאמונה אחרת (שמאפשרת את מה שהקודמת הגבילה), זהו בין היתר שינוי קוגניטיבי במוח. השינוי הזה מערב שינוי של תפיסות, ערכים ועקרונות שהנחו את האדם במשך הרבה זמן והפכו להרגל מחשבתי. לכן השינוי הזה אינו פשוט ואין כאן פתרונות קסם. אבל יש דרכים יעילות יותר ויעילות פחות, לשנות ולשבור אמונות מגבליות.

כמו בכל תחום בחיים, גם כאן, אנשים רבים מחפשים את גלולת הקסם, שברגע שיבלעו אותה, האמונות המגבילות שלהם ייעלמו כלא היו, ללא שום השקעה משמעותית מצד האדם.
לאחרונה נתקלתי בדרכים הזויות כאלה ואחרות, שאנשים מנסים להשתמש בהן, כדי לשנות אמונות מגבילות, בלי לקום מהכורסה.
אני אפילו לא רוצה להזכיר את כל הדרכים האלה, כדי לא לפגוע באף אחד שמשתמש בהן (אם זה עוזר לכם, תשתמשו לבריאות. אבל נראה לי שזה לא, אחרת לא הייתם משקיעים כל כך הרבה זמן בלנסות לשנות את האמונת שלכם בדרך שבחרתם), ואני רוצה לתת לכם את הדרך שלי, שכרגע אני רואה אותה בתור היעילה והמהירה ביותר, לשינוי אמונות מגבילות בצורה עצמאית.

אני טוען שהשינוי היעיל ביותר שיכול להיות, זהו שינוי חוויתי. שינוי שהבסיס שלו הוא התנסות (ולא דיבורים או מחשבות על התנסות), שמערב כמה שיותר מהחושים שלנו. לכן, הדרך הטובה ביותר לשבור את האמונות המגבילות, היא ללכת לפי המתכון הבא.

המתכון לשבירת אמונות מגבילות

ברגע שזיהית אמונה מגבילה, והבנת שזו רק התפיסה שלך וזה לא באמת חייב להיות כך במציאות. כל מה שעליך לעשות, הוא למצוא אמונה שונה ומנוגדת לאמונה המגיבלה (אמונה כזו שלא תגביל אותך, אלא תאפשר לך לעשות את מה שהאמונה הקודמת אסרה), ולהתחיל לבדוק את האמונה החדשה בשטח.
לצאת לשטח, להתנסות במשך חודש אחד, כל יום, בהתנהגות על פי האמונה החדשה (גם אם כרגע זה סותר את ההגיון שלך). בסוף החודש, אתה תראה שהאמונה המגבילה שהייתה לך, הייתה שטות מוחלטת שהכנסת לעצמך לראש.

האמונה המגבילה באמת מגבילה, כל עוד לא מודעים אליה.
כל עוד לא שמים לב שהיא נמצאת בבסיס ההגיון שלנו ועל סמך אמונה זו אנו עושים החלטות, היא תמשיך לנהל את ההתנהגות, בלי שאנו יכולים להחליט להתנהג אחרת. היא למעשה מהווה את ההגיון שלפיו אנו בוחרים להתנהג. ברגע שהתוודענו לאמונה המגבילה, אנו יכולים להחליט האם להתנהג על פיה או לעשות משהו שכרגע סותר את ההגיון שהיינו רגילים אליו, ולבדוק האם אפשר להשתמש בהגיון אחר ולקבל תוצאות טובות יותר בחיים.

חשוב לא לשכוח שכל אמונה מנחה אותנו לחשוב ולפעול בדרך מסויימת. דרך חשיבה מסויימת תמיד שוללת דרכי חשיבה אחרות והתנהגות אחרת. לכן כל אמונה, היא למעשה אמונה שמאפשרת משהו אחד ומגבילה משהו אחר. המטרה היא למצוא ולאמץ את אותן האמונות, שיאפשרו לנו להשיג את התוצאות שאנו רוצים בכל תחום בחיים (כלכלי, יחסים, פנאי וכו'), בדרך היעילה ביותר.

אם יש תחום כלשהו שמושך אותך ואתה עוסק בו או רק מתכוון לעסוק, תוך חצי שנה אתה יכול להפוך למומחה מדרגה ראשונה בתחום זה.

כדי לעשות זאת, עליך לבצע את הדבר הבא:
עליך לנהל מחברת רישומים. בכל יום, יש לרשום במחברת שלך, תובנה אחת חדשה שלמדת באותו היום, על התחום שבו רוצים להשתפר.
לאחר שרשמת את התובנה של היום, יש לעבור על כל התובנות שרשמת בימים הקודמים ולקרוא אותן.
יש לעשות את זה לפני השינה. אסור לרשום יותר מתובנה אחת ביום.

כדי לבצע זאת, בכל יום עליך להקדיש פרק זמן מסויים (חצי שעה עד שעתיים בדרך כלל מספיק), כדי לחפש את התובנה החדשה של היום הזה. אפשר לחפש אותה באינטרנט, בספרים או בהרצאות. אפשר למצוא אותה מתוך חוויה שעברת או התנסות שלמדת ממנה משהו. אפשר להשיג את התובנה מתוך שיחות עם אנשים שמבינים בתחום.

לאחר כחודש, אתה תעשה קפיצת מדרגה ענקית בתחום שבחרת.
לאחר כחצי שנה, אתה תהפוך למומחה בתחום ותוכל להרוויח כסף בעזרת המומחיות שלך. רוצה לדעת איך? לזה מוקדש כל הבלוג שלי ובפוסטים הבאים אני ארשום כיצד להפוך את הידע והמומחיות שלך בכל תחום שהוא, לכסף. לכן, אם עדיין לא עשית זאת, הירשם לקבלת עדכונים בפינה ימנית למעלה. ברגע שאפרסם את הפוסט הבא, אתה מייד תקבל הודעה למייל שלך.

לאחר כל קורס של מאפי, אנחנו מקבלים די הרבה משובים למייל, ששולחים הבוגרים שלנו ובהם מספרים על פריצות הדרך שלהם, השינוי שהם עברו והתוצאות שהם התחילו להשיג לאחר הקורס. בדרך כלל אנחנו מרכזים את המשובים האלה באתר, אבל הפעם אני רוצה לחרוג מהמנהג ולפרסם פה מכתב מאוד מיוחד ונוגע ללב, שקיבלנו מאחד הבוגרים של הקורס האחרון.
אני חושב שמכתבים מהסוג הזה, הם אחד הדברים שגורמים לך להבין כל פעם מחדש, שאתה עושה עבודת קודש, ולהבין מה הערך האמיתי של מה שאתה נותן לאנשים, גם אם לרגע אחד זה הפך בשבילך לרוטינה.

לצוות ה.מ.א.פ.י היקר ולקהל הקוראים שלום רב,
אני כותב את המשוב הזה כמה שעות לאחר שסיימתי את שלב ב', מכיוון שאני פשוט כבר לא יכול לחכות לומר את כל שעל לבי.
ברשותכם, אתחיל מההתחלה. אני חייל, בן יחיד למשפחה חד הורית, לא מבוססת במיוחד.
אמנם אנחנו לא עניים מרודים, אבל אני לא ממש מתלהב להוציא מאמא שלי כספים על דברים שאני לא משוכנע שיעזרו לי.
יום אחד היא גלשה באינטרנט ומצאה באחד האתרים פרסומת למרכז. אחרי קריאות של כמה מאמרים באתר ושימת לב שלה לעובדה שאני לא בדיוק מציף את ארוחות הערב המשפחתיות בבנות זוג חדשות, היא סיפרה לי על המרכז לאמנות הפיתוי. התגובה הראשונית שלי הייתה: "שטויות. לא שווה את הזמן ואת הכסף."
אחרי לחץ (מצידה) הסכמתי להתעניין קצת יותר. אחרי הכול תביעת העין של אמא שלי אף פעם לא משקרת.
היא באה אליי בהצעה: "הקורס מורכב משני שלבים. אני אממן לך את שלב א'. ימצא חן בעיניך? תממן את שלב ב'".
אחרי עוד כמה שכנועים הסכמתי והלכתי לעשות את שלב א'. זו הייתה אחת החוויות המדהימות ביותר בחיים שלי.
הרגשתי כמו עיוור מלידה שעבר ניתוח ובפעם הראשונה בחייו פוקח את העיניים. כאילו פתאום התחלתי לראות צבעים ולאט לאט גם נופים ותופעות טבע מדהימות, התחלתי לשים לב לדברים שמתרחשים סביבי. התחלתי לעשות דברים שבחלומות הכי פרועים שלי אף פעם לא הייתי מעיז לעשות. פתאום קיבלתי הסברים לכל מה שהיה נראה לי לא הגיוני עד עכשיו. כל שאלה/ תהייה שעלתה בחיים שלי בעשר שנים האחרונות בכל מה שקשור לנשים נענתה. סוף סוף בפעם הראשונה הרגשתי שאני מקבל את הכוח והאחריות לעזור לעצמי. להרגיש יותר טוב עם עצמי. לאהוב את עצמי. להקנות לעצמי את מה שמגיע לי. סוף סוף הרגשתי שמגיע לי! גם לי!!!

דודי