יגאל שטארק – נסיקה להצלחה

לפני הנסיעה לשדה התעופה, החלטנו להעביר את השעות האחרונות בוינה, במרכז העיר העתיקה – ליד קתדרלת סטפנוס הקדוש. להפתעתנו גילינו שלאזור מגיעים שוטרים ואנשים רבים בלבוש מוזר. תחילה חשבנו שמתקיים כאן איזה קרנבל, אך במהרה הסתבר שמדובר בארוע טרגי, בעל משמעות עצומה לכל העם האוסטרי – הלוויתו של אוטו פון הבסבורג. יורש העצר האחרון של האימפריה האוסטרו-הונגרית (היה בנו של הקיסר האחרון), שהלך לעולמו ב-4 ביולי 2011.

בנוסף לבני משפחת המלוכה, ראשי מדינות ונציגי ממשלות, לטקס הגיעו בעלי תארים מכובדים מכל רחבי אירופה – נסיכים ונסיכות, דוכסים ודוכסות, רוזנים ורוזנות, מלך ומלכת שוודיה, נציגי בית המלוכה הספרדי ועוד…

המשך קריאה »

לפני שאציג את הבניינים של פרידנסרייך הונדרטוואסר, אני צריך לספר כמה מילים על האדם המיוחד הזה. הונדרטוואסר היה יהודי, והחזיק בתפיסת עולם ואידיולוגיה שלא פוגשים כל יום.

הונדרטוואסר היה פילוסוף במובן מסוים וראה בבתים ודירות, את העור השלישי של האדם (העור הראשון זה העור הפיזי, השני – בגדים). שלושת העורות צריכים לשקף את האישות של מי שנמצא מתחת לעור.

הוא האמין שאנשים לא אמורים לחיות בבתים שנראים זהה, כמו קופסאות. לכל אדם צריכה להיות הזכות להוציא את הראש מהחלון ולצבוע או לעצב בצורה אחרת כלשהי, את הקירות החיצוניים של דירתו כפי שמתחשק לו (כמובן גם את החלל הפנימי כל אחד יעצב לפי ראות עיניו).
המשך קריאה »

ביום שבת אביבי פגשנו קבוצת קפואירה בפארק צ'ארלס קלור בתל אביב.

קפואירה (Capoeira) זוהי אמנות לחימה של עבדים אפריקאים שנוצרה בברזיל (אליה הובאו העבדים). העבדים רצו להתאמן באמנות הלחימה לשם הגנה עצמית ושימור המסורת. אך מחשש שיענשו ועל מנת להסתיר את האימונים שלהם באמנת הלחימה, היא הוסבה למעין ריקוד או משחק וירדה למחתרת.

תמונות נוספות וכמה הסברים על קפואירה: המשך קריאה »

ככה נראתה הפוגת הגשם בסוף השבוע האחרון. בקישור עוד 3 תמונות: המשך קריאה »

בוינה יש שני סוגי בניינים שעשו עלי רושם מיוחד. את אחד מהם אראה היום, ואת השני בפעם הבאה.

אחד מסמליה של העיר וינה שאף הוטבע על מטבע 10 סנט אירו של אוסטריה, הוא קדרלת סטפנוס הקדוש או בשמה המקומי "שטפנסדום" (Stephansdom). זוהי קתדרלה גותית, שגילה מתקרב ל-1000 שנים, שבהם עברה לא מעט גילגולים ולידות מחדש.

בואו נראה את התמונות: המשך קריאה »

האופרה של וינה היא המקום בו זכו לתהליה מלחינים רבים של המוזיקה הקלאסית. הבניין עצמו נחנך בשנת 1896 עם האופרה "דון ג'ובני" של מוצארט ונוכחותם של הקיסר פרנץ יוזף ואשתו אליזבת (הנסיכה סיסי). כאן מועלות אופרות של בטהובן, שוברט, שטראוס, ברהמס, מוצרט ואחרים. כיום האופרה הממלכתית בוינה נחשבת לאחד המרכזים החשובים בעולם של האופרה.

כרטיסים למופעי פתיחת עונה מתחילים ממחירים של מאות יורו ומסתיימים בעשרות אלפי יורו לכרטיס עבור מקומות יוקרתיים יותר. בתמונות הבאות אראה לכם את מאחורי הקלעים של משכן להקת האופרה החשובה ביותר באירופה ואולי אפילו בעולם כולו.

המשך קריאה »

וינה היא אחת הערים הגדולות ביותר ששוכנות על גדות הדנובה, הנהר השני בגודלו באירופה (אחרי נהר הוולגה) שעובר בין כמה מדינות. התמונה למעלה צולמה מאי הדנובה, שנמצא במרכז הדנובה ומהווה פארק גדול שמגיעים אליו אנשים לנוח, להשתזף ולטייל. מה שרואים בתמונה, זה רק החלק של הדנובה שעובר בצידו האחד של האי. הוינאים מגיעים לגדות הדנובה כדי לבלות, לנוח, להשתזף, לשחות או להפליג לערים אחרות שנמצאות במעלה או במורד הנהר.

בתמונות הבאות תראו איך הווינאים מבלים על גדות הדנובה ובפארקים הרבים של העיר המשך קריאה »

בשבוע שעבר ביקרתי בפסטיבל החדשנות הראשון מסוגו בישראל, בראשון לציון, ובו הוצגו מעל 300 חידושים טכנולוגיים שהגיחו לעולם בתקופה האחרונה. במרכז הפסטיבל עמדו מספר חברות שמייצרות רובוטים מתקדמים דמוי אדם, וביניהם גם כאלו שיכולים להחליף את האדם בתפקידים כמו פקידת קבלה, מטפלת ואף מורה.

בתמונות הבאות תראו את המיצגים המרכזיים בתערוכה וכמה סרטונים שצילמתי במקום. המשך קריאה »

זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, היה יהודי וחי את מרבית חייו בוינה, באוסטריה. בשנת 1938 בצל איומי היטלר על היהודים וסיפוחה של אוסטריה לרייך השלישי, ברח פרויד עם משפחתו מאוסטריה ללונדון. דירתו בוינה הפכה למוזיאון ותודות לביתו אנה שתרמה את הרהיטים המקוריים למוזיאון, אנו יכולים לראות אותם היום. המשך קריאה »

ארמון שנברון היה ארמונם של קיסרי אוסטריה והיום הוא אתר מורשת עולמית מטעם אונסק"ו.

בסוף המאה ה-19 הארמון שימש את אחד הקיסרים האהודים על אוסטריה, פרנץ יוזף, שבילה את רוב חייו בארמון זה וגם מת בו, ואת אשתו אליזבת, או בשמה המוכר יותר – הנסיכה סיסי. את הארמון מקיפים גנים ירוקים. הגנים והארמון תוכננו על פי גני ורסאי בצרפת, אך אומרים שרק במעט לא הצליחו לעלות את תפארת ורסאי, בגלל מלחמות רבות ובעיות תקציביות שהקשו להשלים את העבודה במלוא הדרה. המשך קריאה »