יגאל שטארק – נסיקה להצלחה

כמה פעמים קרה לך, שנורא רצית משהו, דמיינת איך חייך ישתפרו אם תשיג זאת, אך לאחר שהשגת את הדבר, הבנת שאתה בכלל לא צריך את זה ועכשיו זה סתם שוכב בארון, צובר אבק או יצא מכלל שימוש?
למי זה לא קרה כאשר קנה פלאפון משוכלל עם מיליון אופציות שחלם כי ישתמש בהן וכך ישפר את חייו, אך בסופו של דבר מצא את עצמו משתמש בו רק לשיחות.
אתה משיג מכונית יפה ויקרה שחלמת עליה כל חייך וחסכת כל אגורה בשבילה, אבל אחרי שבוע עם המכונית, כאשר ההתלהבות עוברת, אתה שם לב שהחיים שלך ממשיכים במסלולם הקודם ואין שום שינוי משמעותי בעקבות הקנייה.
אתה חולם להשיג סטוצים וברגע שאתה משיג כמה, אתה מגלה שזה בכלל לא כזה כיף כפי שדמיינת לעצמך.
אני כבר לא מדבר על סקס ראשון שלרוב מאכזב וה"בתול לפני רגע" אומר לעצמו "זה הכל??? מזה כולם כל כך מתלהבים?".

אנשים רוצים את הדברים שנחשבים לטרנדיים. לרוב, לאחר שמשיגים אותם, מגיעה האכזבה. זה לא מסב את האושר לו ציפו. ההתלהבות הראשונית מהצעצוע החדש עוברת ואתה מבין שבזבזת זמן וכסף רק בשביל כמה רגעי הנאה, רק בשביל להאכיל עוד קצת את האגו, רק בשביל לסמן עוד V ליד אחד הדברים ש"צריך שיהיה לך". אנחנו חיים בעידן של חלומות מתנפצים.

החברה, החינוך והתקשורת מכתיבים את הטרנדים, ובעזרתם שולטים ברצונות שלנו ובדברים שנשאף להשיג אותם בחיים. כל מה שאנו רוצים להשיג בחיינו, הוא תוצאה של חינוך ולחץ תקשורתי שבעקבותיו למדנו להתייחס למושא השאיפות שלנו, כאל משהו בעל ערך ש"חובה" להשיגו.

מה שאנשים רוצים, אלו לאו דווקא הדברים שהם זקוקים להם, אלא מה שלימדו אותנו ש"צריך שיהיה לך" כדי ש"החיים שלך יהיו טובים יותר", כדי שתהיה מודרני ותעמוד בדרישות החברתיות, כדי שאחרים יעריכו ויאהבו אותך, כדי שבני המין השני יימשכו אליך, כדי שתצעד בראש הקידמה, כדי שיקבלו אותך לעבודה, יתייחסו אליך בכבוד וכו'.

המדיה והחברה הקפיטליסטית עשו מניפולציה כל כך מתוחכמת ברצונות שלנו, שאנחנו כבר מזמן הפסקנו לרצות את הדברים שאנחנו באמת צריכים, אלא אנו רוצים את הדברים שמישהו אחר רוצה שנשקיע בהם.

אווה אילוז כתבה ספר נפלא שנקרא "אוטופיה רומנטית", המדגים פן מסויים של לחץ חברתי הנובע מ"ערכים חדשים" שהופיעו ב-200 השנים האחרונות, ומדרבן השקעה כלכלית לטובת השגת אהבה.
בספר ישנו תיאור של תהליך, בו לימדו אותנו לצרוך מוצרים, כדי לבטא את האהבה שלנו. היום, איננו יכולים לבטא אהבה ורגשות, ללא השקעה כלכלית, וככל שההשקעה במוצרי הרומנטיקה גבוהה יותר, כך ביטויי האהבה שלנו נחשבים לחזקים יותר.

לסיכום הרעיון אפשר לומר, שלימדו אותנו לרצות את הדברים שאנחנו לא באמת צריכים. כאשר את מה שאנחנו זקוקים לו, אנו לא רוצים ולא מנסים להשיג לרוב.

את כל ההקדמה הארוכה הזו, כתבתי לא כדי לשפר את העולם, לא כדי לעצור את ההשתלטות הקפיטליסטית על המוחות שלנו ולא כדי להביא לקיצו את עידן החלומות המתנפצים. כתבתי זאת רק כדי לתת טיפ אחד, שאם כל בעל עסק יוכל ליישם אותו, הלקוחות שלו יהיו האנשים המרוצים ביותר בעולם ויביאו אליו עוד שפע לקוחות חדשים.

הנה תורת השיווק ויצירת לקוחות מרוצים, על רגל אחת:

אל תמכור לאנשים את הדברים שהם רוצים. הם לא באמת צריכים את זה.
אל תפרסם לאנשים את הדברים שהם צריכים באמת. הם לא רוצים את זה. הם רוצים משהו אחר.
פרסם לאנשים את מה שהם רוצים וספק להם את מה שהם צריכים באמת.

ביצוע של ההנחיה הזו, זהו השילוב ה"ירוק" והאקולוגי ביותר בין הפרסום למוצר עצמו. שילוב שמושך לקוחות ומונע מהם אכזבה. הם מגיעים לקבל את מה שרוצים ומקבלים את מה שצריכים באמת ולא יתאכזבו ממנו לאחר יום, שבוע או חודש.
נדירים המקרים, בהם הרצון והצורך הם אחד. לאנשים חולים אנו מציעים לקנות "בריאות", אבל בפועל מוכרים להם ניתוחים, כדורים, בדיקות לא נעימות וטיפולים. אנו מציעים לקנות "הצטיינות בפסיכומטרי", אבל בפועל מוכרים קורס קשה ומייגע להתמודדות עם המבחן.
אחד הדברים הראשונים שקופירייטר מתחיל לומד, הוא שהמושגים בהם חושב הלקוח, שונים מהמושגים בהם מתואר המוצר, אותו הם צריכים.

עכשיו נותר לך רק לחשוב, איך אתה מיישם את התובנה הזו, בעסק שלך.
מי שעבר אצלנו קורסים, יכול להבין לעומק את מלוא המשמעות של מה שכתבתי כאן.

כדי לא לפספס את הפוסטים הבאים עם תובנות שיווקיות וטיפים לעסק שלך, הירשם לקבל עדכונים במייל, בפינה הימנית למעלה.

המשך קריאה »

את תהליך ההתפתחות האישית אני מחלק ל-3 שלבים עיקריים, כאשר כל שלב אפשר לחלק לעוד תתי שלבים ולכתוב על כל אחד מהם ספר נפרד. בפוסט הזה אני אתן את התמונה הכללית של שלושת השלבים שיש לעבור בדרך לשינוי אישי.

שלב ראשון – זיהוי דפוסי החשיבה, תפיסות וערכים, דפוסי ההתנהגות והתקשורת שלך.
בשלב הזה עליך להיות מודע לכל אותם הדברים שבהם אתה משתמש בחיי היום יום ונהפכו לחלק מה"אישיות" שלך. כאן עליך להעלות על פני השטח ולהיות מודע למנגנון שעומד מאחורי ההתנהלות היום יומים שלך.

תורות שונות וזרמים שונים של לימודי מודעות עצמית, מתעסקים בעיקר עם השלב הזה. הם נועדו להביא את הבן אדם למודעות, לגבי סט ההנחיות שמנחה אותו כל החיים, צורת המחשבה שלו ודפוסי ההתנהגות הבלתי מודעיים.

ברגע ששמים את האצבע על מה שמנחה אותנו בחיים והופכים להיות מודעים לדפוסי ההתנהגות שלנו, המשך התהליך נהייה אפשרי. בעקבות המודעות, אנחנו מקבלים גישה להחלטה האם להשתמש בדפוס מסויים או לא, האם להישמע להגיון כלשהו או שמה לחפש הגיון אחר, שישמוש אותנו בצורה טובה יותר. זה לא אוטומטי, כפי שזה היה בעבר. הרבה פעמים אנשים שנמצאים לקראת סוף השלב הזה, ומעלים על פני השטח את מה שעשו בעבר בצורה אוטומטית, לעתים מתחילים להיראות "רובוטיים", כאילו מקבלים החלטה לגבי כל פעולה ומחשבה שלהם ובוחרים בצורה מאולצת איך לפעול ולחשוב.

שלב שני – בחינת טיב ויעילות הדפוסים, הערכים והתפיסות שזוהו.
בשלב הזה עליך לבחון האם הדברים שמצאת בשלב הראשון, משרתים אותך בצורה הטובה ביותר או לא.
האם הם באמת עוזרים לך להיות יותר שמח, מאושר, יותר מרוצים מהחיים? ולהגיע לתוצאות הרצויות בכל תחומי החיים?
האם הם עוזרים לך להגיע לתוצאות הרצויות בכל תחומי החיים בדרך נוחה בשבילה?
האם הם יוצרים סביבך חברים או גורמים לאנשים להתרחק ממך?
שלב זה יכול להיעשות במקביל לשלב הראשון, לאחר שזוהו הדפוסים הראשונים שאותם רוצים לבדוק.

לאחר שבחנת את טיב הדפוסים השונים, עליך לשים לב לאותם הדפוסים שאתה לא מרוצה מהם, שלא מביאים למטרות בצורה יעילה, שלא נותנים לך את התפוקות שהיית רוצה להשיג. איתם תיעשה המשך עובדת השינוי והשיפור.

למשל, האם צורת התקשורת שלך עוזרת לך להתקבל לעבודה חדשה או שבגללה אתה לא מצליח לעבור אף ראיון עבודה?
האם צורת ההתנהגות שלך והדרך בה אתה מקבל החלטות גורמת לאנשים לרצות להיות בקרבתך או מפריע לך לרכוש חברים?
האם הדרך שבא אתה מבטא את עצמך, מתנהג, מגיב, עוזרת לך למצוא זוגיות או מפריע לך למצוא בן או בת זוג?
האם הדרך שבה אתה בוחר לנהל את הפנאי שלך, משאירה אותך מרוצה או שהינך מרגיש לא מספוק וחנוק?
ככה עליך לבדוק לגבי כל דבר קטן בחיים, במיוחד אותם הדברים שאינך מרוצה מהם.
כל החיים שלך ברי שינוי, ברגע שתשים את האצבע על אותו הדבר שברצונך לשנות, תוכל גם לעשות את זה.

ברגע שהינך מזהה את הדפוסים שהינך רוצה להעלים, לשנות או לשפר בצורה כלשהי,  אתה עובר איתם לשלב הבא, כדי לשפר את איכות החיים בפועל.

שלב שלישי – שיפור דפוסים קיימים והחלפת הדפוסים הפחות יעילים, ביותר יעלים. החלפת צורות המחשבה, התפיסות והערכים שלא משרתים אותנו בצורה הטובה ביותר, בכאלו שכן יעשו זאת.
זהו השלב העדין ביותר, כיוון שזוהי התחנה האחרונה לפני השינוי בפועל. ההחלטות שיתקבלו כאן, וצורת הביצוע של המשך התהליך, ישפיעו בצורה ישירה על התוצאה.

בשלב הזה עליך להחליט באילו דפוסים חדשים, עליך להחליף את הדפוסים הישנים או איך לשנותם. באילו תפיסות עליך להחליף את התפיסות הישנות. באילו צורות תקשורת עליך להחליף את מה שהתרגלת אליו במהלך השנים.

אימוץ הדברים החדשים תמיד נעשה על ידי התערבות של אדם חיצוני, אם בדרך אמצעית או בלתי אמצעית. וכאן יש כמה דברים שהופכים את העניין לעדין.
1. הדפוסים הנוכחיים שלך והתפיסות הנוכחיות שלך, שירתו אותך במשך כל החיים. אתה התרגלת לחיות איתם בשלום, בלי לשים לב אליהם. התרגלת לפעול לפיהם בצורה אוטומטית. להפנים דפוס או תפיסה חדשה עד לאותה רמה של שימוש יעיל, לוקח זמן. גם אם הדפוס החדש הוא יעיל יותר מהישן, בפעמים הראשונות לא תוכל לפעול לפיו בצורה יעילה, מכיוון שהוא עדיין לא הופנם. אינך מרגיש מחובר אליו, אתה פועל כמו רובוט שנותנים לו הוראות מבחוץ. זה נראה ומרגיש לא טבעי ומאולץ. זהו שלב שצריך לעבור, כדי שיהיה אפשר לבחון את מלוא היעילות של הדפוס החדש ולהחליט האם הוא מוסיף או גורע.

2. מכיוון שהתהליך לוקח זמן, אותו האדם שבהנחייתו אתה מאמץ דפוסים חדשים, צריך להיות מישהו מומחה בתחומו. חבל שמישהו חובבן יציע לך משהו שלבסוף יתברר כמשהו שבכלל לא משתלב באישיות הכללית שלך או כמשהו שפחות יעיל עבורך, ממה שהיה לך ביד עד היום.

עליך להיות מאוד קפדן בבחירת המנחה שלך, כדי שלא תמצא את עצמך לאחר תקופת זמן עם דפוסים שלא רק לא עוזרים, אלא מזיקים. אל תשכח שבשלב הזה, הינך מתחיל להשתמש בפעמים הראשונות בדברים חדשים, לתקשר בדרך חדשה, לקבל החלטות בצורה חדשה. אתה כמו ילד שמתחיל ללכת. ללא התמיכה והליווי הנכון, אתה יכול ליפול ולשבור את הראש.

3. המתודולוגיה שתשתמש בה (או שהמנחה שלך ישתמש בה) להחלפה ושינוי של הדפוסים, התפיסות והערכים הישנים שלך בחדשים, משחקת תפקיד קריטי. עליך לעבור תהליך פסיכולוגי שיעזור לך להפשיר ולהשיל מעצמך דפוסים ישנים (להוציא אותם מהתת מודע ולקחת ממנו את השליטה בהם), אח"כ להתחיל להתנסות לפעול על פי הנחיות חדשות ודפוסים חדשים ובשלב הבא, להקפיא מחדש (להכניס לתת מודע), את הדפוסים והכללים החדשים, כדי שתוכל לחיות לפיהם בצורה אוטומטית ו"טבעית".
אם התהליך הזה עובר בצורה לא מבוקרת או לא נכונה, יכול להיגרם לך נזק שכדי לתקן אותו, תצטרך לפנות לאנשי מקצוע.
זוהי סיבה נוספת לשקול בצורה רצינית, עם מי אתה הולך לעבוד, במי אתה נותן אמון ולמי אתה מוכן לתת את האחריות להמשך החיים שלך.

מה זה "להיות עצמך" והאם זה אפשרי?
הרבה פעמים יוצא לנו לשמוע שצריך "להיות עצמך", "להיות אותנטי" ולא לשחק תפקיד של מישהו שאנחנו לא. לאחר ההסבר שלי על תהליך גיבוש האישיות שלנו, אני מקווה שזה ברור שאין שום עצמך אותנטי אחד ויחיד. אין שום דבר "טבעי" בהתנהגות של בן אדם, שבאמת שייך לבן אדם ומגיע איתו מהלידה. כל מה שיש, זה מודלים ותפיסות שאימצנו לגבי העולם, דפוסים שליקטנו מאחרים והתאמנו לעצמנו, סט של "חוקים" שעם הזמן נצרבו בראש, לגבי איך ואיפה עלינו לנהוג, לחשוב, לחיות.

אצל רוב האנשים, סט ההנחיות הזה נמצא כל כך עמוק בתודעה, שהם לא מסוגלים להבחין שמה שמנחה אותם, אלו כללים ועקרונות שהם אימצו במהלך החיים. הם מבדילים בין מה שהם קוראים לו "התנהגות טבעית", שהכוונה היא להתנהגות על פי אותן ההנחיות שהפונמו מזמן וקשה לשים עליהן את האצבע, ל"התנהגות מלאכותית ומאולצת" שהכוונה היא להתנהגות על פי איזשהם כללים טריים שנלמדו לאחרונה ועדיין לא הופנמו והאדם לא התרגל לפעול לפיהם.
זהו הבדל בין דפוסים שיושבים בעומק התודעה והופנמו מזמן, לבין דפוסים שנמצאים בדרך להטמעה ויושבים על פני השטח (נראים לעין). פני השטח, מול עומק התודעה.

בד"כ כאשר אומרים "להיות עצמך" או "להיות אותנטי", מתכוונים לכך שננהג על פי אותם הדברים שהפנמנו מאוד עמוק והם הפכו לחלק אינטגרלי מהאישיות שלנו, ולא ננהג על פי איזשהם כללים ודפוסים חדשים שאנחנו מנסים לאמץ בזה הרגע.

מה קורה כאשר אנו מנסים להחליף את ההתנהגות והתפיסות הישנות שלנו, במשהו חדש?
כאשר אנחנו מנסים לאמץ דפוסים וחוקים חדשים שלפיהם ננהג, אנחנו נאלצים להתנהג לפיהם בצורה מלאכותית, מחושבת ומאולצת. זה נראה מהצד מלאכותי ומאולץ, מכיוון שזו דרך התנהגות ומחשבה שונה, מהדרך בה התרגלנו לחשוב ולהתנהג במהלך כל החיים. זה גורם לנו כל הזמן להיות מודעים למה שאנחנו עושים ולהזכיר לעצמנו להתנהג על פי הכללים החדשים שאנו מאמצים זה עתה. אבל זהו רק שלב מעבר. ברגע שנפנים דפוס חדש לעומק על ידי זה שנתנסה בו מספיק פעמים ונקבל מהסביבה תגובות שמצדיקות עבורנו את טיב הדפוס, עם הזמן גם הוא יהפוך לחלק מהאישיות שלנו וכבר לא נצטרך לאלץ את עצמנו להתנהג לפיו, להחזיק אותו בזיכרון או לעשות בקרה עצמית.
אני בטוח שכל אחד יכול לרפרף בזיכרון ולראות איך עכשיו הוא עושה דברים בצורה טבעית, בכלל בלי לחשוב עליהם, בזמן שבעבר היה צריך ללמוד לעשות אותם בתור משהו חדש ומאולץ. נהיגה במכונית למשל, זו דוגמא מצויינת.

בוא נראה עוד דוגמא, כדי לוודא שהעניין ברור
האם לחייך כאשר ניגשים לפקיד קבלה במקום כלשהו, זה "להיות עצמך"? זו פעולה של נימוס שסיגלנו כחלק מהחינוך שלנו, בגיל צעיר. אנחנו עושים את זה בלי לשים לב ובלי לתכנן את זה. אבל זו אפילו פעולה לא טבעית! תינוק מחייך כשנוצר בו רגש שימחה. אנחנו עושים את זה מסיבות שונות, ערכים תרבותיים, נימוס. ההנחיה הזאת של לחייך שנתתי בתור דוגמא, יושבת אצל כל אחד כל כך עמוק בתודעה, שאנחנו לא יכולים לעלות עליה בקלות ולהגיד לעצמנו "כן, מתישהו לימדו אותי ככה, לכן זה מה שאני עושה היום". זה נראה לנו, כאילו זה בא "מעצמנו האמיתי".

לעומת זאת, כאשר אתה עושה תנועות מסויימת בשפת הגוף שלך, בתור טכניקה שלמדת לפני יומיים בקורס לשכנוע ומכירות, אתה מרגיש שזה יוצא לך מלאכותי ומאולץ, למרות שזו בדיוק אותה ההנחיה שהכנסת לראש (בדומה לחיוך שהפך ל"טבעי"), רק שהיא הרבה יותר טריה. היא נמצאות ממש על פני השטח (אתה צריך להזכיר לעצמך לעשות את זה). עם הזמן גם הנחייה זו, והפעולה שבאה איתה, יהפכו למשהו טבעי עבורך.

כל מי שאומר שצריך "להיות עצמך" כדי להיות מאושר ויש איזשהו "עצמך אותנטי", למעשה אומר "אל תתפתח אישית". אין שום "עצמך" אחד ויחיד שהוא נכון. יש רק הבדל מתי קיבלת את ההוראות שלפיהן אתה פועל.

מי שמתחיל להתעסק בהתפתחות אישית, עומק התודעה שלו, האישיות כפי שגיבש אותה במהלך החיים, לא סיפקו לו את כל התשובות שהוא חיפש ואת התוצאות שהוא רצה להשיג בחיים. הוא רוצה יותר. רוצה להיות מסוגל להשיג ולראות מעבר למה שהיה אפשרי בשבילו בעבר. לכן להגיד לו "תהיה עצמך", זה בדיוק לתקוע אותו באותו המקום, באותם הגבולות שהוא מנסה להרחיב. אנשים מגיעים להתעסק בהתפתחות אישית, כדי להטמיע משהו חדש ולבנות את "עצמך" החדש, שישרת את מטרותיהם בצורה טובה יותר.

בפוסט הבא אני אכתוב על 3 שלבים שיש לעבור במהלך ההתפתחות האישית ושינוי עצמי. כדי לא לפספס אותו, הירשם לקבלת עדכונים למייל, בפינה הימנית למעלה.

אני אסטה לתקופה קצרה מעניין העסקים והשיווק, כדי לכתוב 3 פוסטים שבהם אני רוצה להראות בקצרה את עיקרי התפיסה שלי לגבי התהליך הכללי של התפתחות אישית ושיפור עצמי.

איך אנחנו נהיים מי שאנחנו?

מהרגע שאנו נולדים, אנחנו מתחילים לעבור תהליך של סוציאליזציה. זהו אותו התהליך, שבו אנו לומדים איך העולם שלנו עובד ולומדים איך לתפקד בחברה שבה אנו גדלים. בתהליך הזה אנו מגבשים זהות, ערכים, דפוסי התנהגות ותקשורת, תפיסות ועקרונות שינחו אותנו בעתיד. בתהליך הזה אנו לומדים את חוקי פעולות הגומלין  בין אנשים ועוד הרבה מאוד דברים שמהווים חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים.

כל זה קורה בצורה בלתי מודעת לחלוטין, על ידי צפייה באנשים אחרים שאיתם אנו באים במגע (גם חזותי בלבד, כמו טלויזיה), וחיקוי שלהם.
מהרגע שנולדנו, אנחנו מתחילים לאמץ את צורות ההתנהגות, קבלת ההחלטות, החשיבה, הערכים, דפוסי התקשורת של האנשים הסובבים אותנו. אנחנו עושים את זה רק על ידי התבוננות וחיקוי. קל מאוד לראות את זה אצל תינוקות קטנים, שבאים לעולם כדף לבן ומתחילים לאמץ את הדפוסים של הוריהם, האנשים שנחשפו אליהם, חבריהם לגן הילדים (זאת אומרת גם את הדפוסים של ההורים של חבריהם לגן הילדים), דמויות בטלויזיה וכו'.
כך לאט לאט, נבנה אצל האדם מערך של תפיסות ואמונות, לגבי איך פועל העולם והחברה שלנו בפרט. בצורה בלתי מודעת אנחנו מגבשים לעצמנו ומפנימים את הכללים שלפיהם "יש לפעול", כך שבסופו של דבר נראה כאילו הם משהו סובייקטיבי שנולדנו איתו.
זהו חלק מרכזי מתהליך יצירת האישיות, האופי והזהות שלנו.
בשורה אחת אפשר לסכם ולומר שבתהליך הזה אנו מלקטים דפוסים, תפיסות וערכים מאנשים אחרים.

בדרך זו אנו גם לומדים את התפקידים השונים שעלינו יהיה לקחת בחברה שלנו. לומדים איך "נכון" להיות בתפקיד של גבר או אישה, איך "נכון" להיות בתפקיד תלמיד, חייל, עובד, מנהל, מתבגר, עוזר לאחד הקטן, מתראיין לעבודה וכו'.

כאשר אנו מגיעים לגיל קצת יותר מודע, אנו מתנהגים לפי דפוסי ההתנהגות וחושבים על פי דפוסי החשיבה שליקטנו, אימצנו והנפמנו עם השנים, וזה נראה לנו טבעי לחלוטין. כאילו הם חלק בלתי נפרד מהאישיות שלנו. כאילו זה משהו שנולדנו איתו. אנחנו לא מודעים לתהליך שעברנו, כדי לבנות את אותה האישיות שלנו. למעשה, כל אחד מאתנו, הוא אוסף של אנשים אחרים שמהם הוא ליקט את הבסיס לדפוסי הפעולה והחשיבה שלו ושאותם חיקה במהלך החיים ובעיקר בגיל הרך. אם ננסה לחשוב לאחור, כנראה שלא נוכל לשים את האצבע ולהגיד ממי ליקטנו דפוס זה או אחר, צורת תקשורת זו או אחר, תפיסה זו או אחרת.

חשוב לציין, שאותם הדברים שליקטנו לתוך האישיות שלנו מאחרים, יכולים לעבור טרנספורמציה בתוכנו, כאשר אנו באים במגע עם העולם החיצוני. לדוגמא נניח שאימצנו במהלך ההתבגרות צורת תקשורת מאוד תוקפנית. ארועים מסויימים בחיים, יכולים למתן את דרך התקשורת הזו והיא תשתנה אם במודע או לא. אנחנו מקבלים פידבקים מהסביבה ובעקבותם בצורה בלתי מודעת עושים שינויים קלים בדפוסים שלנו. השינויים הרציניים יותר, בד"כ נעשים בצורה מודעת ומכוונת.

בפוסט הבא אני אגע בנקודה של "להיות עצמך" האותנטי. כדי לא לפספס את הפוסט, הירשם לקבלת עדכונים בפינה הימנית למעלה.

לאחר שבמהלך השנה האחרונה העלתי לכאן מבחר של תמונות מהטיול שלי באירופה ב-2007, הגיע הזמן להתחיל להעלות את התמונות מהטיול לאירופה ב-2008. נראה שזה יהפוך למנהג שנתי.

הסדרה הזו תהיה מגוונת ויפה, לא רק מכיוון שכישורי הצילום והעריכה שלי השתפרו בשנה האחרונה, אלא בעיקר בגלל מגוון המקומות שיצא לי להיות בהם. בסדרה תהיה גרמניה, הרבה איטליה על פניה השונים, צרפת ואולי קצת שוויץ.

בינתיים טיזר קטן עם תמונה מונציה.

באחד הפורומים שאני משתתף בהם, עלה דיון מעניין על "האם כל גבר יכול למשוך כל בחורה? ואיך לנהוג אם התשובה היא 'כן' ואיך לנהוג אם התשובה היא 'לא'."

כתבתי שם תגובה בנושא ואני אעתיק אותה לכאן, עם שינויים קטנים, כי הנושא הזה יכול להיות מעניין וחשוב להרבה אנשים.

לבחורות שונות יש טעמים שונים בגברים, למרות שהמכנה המשותף של הדרישות שלהן מגבר שהן רוצות, הוא מאוד רחב. עדיין יש ניואנסים של טעם מבחינת מראה, התנהגות, צורת תקשורת, ערכים ועוד דברים שבחורה מצפה לראות בגבר שלה. הרבה פעמים הטעמים האלה, אלו דברים שהיא אימצה במהלך החיים שלה ויכולים להשתנות עם הזמן. זה לא משהו מולד (אבל זה כבר לא קשור לדיון הנוכחי).
זה אומר שלא כל הבחורות ירצו אותך, כי אתה עם ההתנהגות שלך, התקשורת שלך, המראה שלך, הערכים שלך וכו', תקלע לטעמים של חלק מהן (אולי אפילו חלק גדול) ותצליח די בקלות לגרום להן להימשך אליך, במיוחד אם אתה מיומן בזה טוב, אבל יהיו כאלה שאתה לא תקלע לטעמים שלהן, אלא תיצור אנטגוניזם או חוסר עניין. ולא משנה כמה משיכה אתה יודע ליצור, האנטגוניזם הזה וחוסר ההתאמה ברמת הטעמים ינטרל את כל מה שאמור להיווצר בנסיונות שלך לגרום לה להימשך אליך.

לכן, כל מה שנותר לך לעשות כאשר אתה רוצה להכיר מישהי, זה לגשת אליה ולעשות את המקסימום שלך, ואם הכל יסתדר בצורה הורמונית לשניכם, אתם תוכלו להיות יחד.
אם יש בך משהו שלא מתאים לטעמים חשובים שלה ונוגד עקרונות עמוקים בבחירת גבר, שום דבר לא יעזור לך. זה כבר לא באחריותך. אבל זה הופך להיות לא באחריותך, רק לאחר שעשית את כל מה שיכולת, כדי להצליח. לפני זה, אין לך אפשרות לדעת שום דבר בוודאות ואין גם טעם לנסות לנחש.

אבל, אם אתה מתאים לטעמים שלה, אבל אתה לא ניגש או ניגש ולא עושה את כל מה שנדרש, לא מפגין את עצמך בצורה נכונה (שותק כמו דג ומשקשק, בלי לתת לה להכיר אותך), זה גם יכול להוביל לזה שהיא לא תרצה אותך. כי למרות שהיא הייתה מוכנה לבחור בגבר שיש לו את המיומנויות, התכונות והערכים שלך, אתה לא עשית את המקסימום (או המינימום הנדרש), כדי להפגין את הדברים האלה. וזה כישלון שכולו באחריותך.

מסקנה: לגשת למי שאתה רוצה אותה ולעשות את המקסימום שלך. אם זה לא הולך, להבין שכנראה שהטוב ביותר שהצלחת להוציא מעצמך ברגע זה, לא מתאים לבחורה הזו.

הערה חשובה: כל גבר יכול לשפר את עצמו, את מיומנויות התקשורת שלו עם נשים, את צורת ההתנהגות שלו, את ההבנה שלו לגבי עולם הנשים ואיך לתקשר איתן ובכך להגדיל את הסיכויים שלו להצליח עם נשים ולהוציא מעצמו את המקסימום בצורה איכותית וטוב יותר.