בכניסה לאולפני יוניברסל אתה מקבל מפה של האזור ולוח זמנים של כל המופעים והאטרקציות, כך שאפשר בקלות לתכנן את השהות שלך במקום.
המופע המדהים ביותר לדעתי, הוא מופע באתר הצילומים של הסרט "עולם המים". כל מי שראה את הסרט ואהב אותו, יכול לראות איך בדיוק הכל צולם, כיצד נבנתה התפאורה ואיך נראית באמת העיר מהסרט. לחץ כאן להמשך הקריאה »
החוויה הכי מפתיעה, מהנה, מרתקת וכיפית הייתה הביקור באולפני יוניברסל. אלו הם האולפנים מהם יצאו הסרטים הגדולים של הוליווד, כגון פארק היורה, עולם המים, חזרה לעתיד, קינג קונג ועוד רבים אחרים שכל אחד מכיר. המקום משתרע על שטח ענק ובמקום יש המון אטרקציות, מופעים, ביתנים, ויום שלם אינו מספיק כדי להציץ בכל אחד מהם.
כאן אפשר לראות את מה שקורה מאחורי הקלעים של הסרטים והפעלולים שנראים לנו כל כך אמיתיים על המסך (ולפעמים הם באמת כאלה), אבל כאשר אתה רואה במו עינייך איך חלק מהדברים האלה קורה באמת, אתה נשאר פעור פה.
בסדרת התמונות הזו השתלדתי להעביר את החוויה ולהראות כמה שיותר פנים שונות של המקום המופלא הזה. לחץ כאן להמשך הקריאה »
אני מאמין שאת הפרבר ברלי הילס של לוס אנג'לס אין צורך להציג לרוב האנשים. הברפבר קיבל את תהילתו בעקבות סדרת הנוער הטלויזיונית שנקראה "בברלי הילס 90210" ושודרה בשנות ה-90.
בסדרת התמונות שתבוא לאחר הקישור אתם תראו את את הבתים של תושבי בברלי הילס, את רודיאו דרייב – הרחוב היוקרתי ביותר בלוס אנג'לס ואת המזח של סנטה מוניקה שהפך לאחד הסמלים של הקולנוע ההוליוודי. לחץ כאן להמשך הקריאה »
בפוסט הקודם שאלתי "מי אמור להנות מתוספת כסף לכיסו, כאשר רווחי הארגון עולים?" וקיבלתי בתגובה כמה תשובות מאוד טובות. אלו רעיונות שבהחלט אפשר להשתמש בהם או לפחות לקחת אותם בחשבון.
הנה סיכום של כמה מהדברים שנרשמו שם:
אני אביא דיאלוג דמיוני בין עובד שמבקש להנות מעלייה ברווחי החברה, למנהל, וממחיש את הגישה שלי לעניין.
החברה עומדת להעלות מחירים לאחד ממוצרי הדגל שלה. אחד העובדים ממחלקת המכירות מגיע למנהל ומתנהלת השיחה הבאה.
עובד: אתם הולכים להעלות מחירים. מכיוון שאני זה שמוכר את המוצר ואתם הולכים לקבל יותר על כל יחידת מוצר שאני אמכור, אני רוצה שהעלייה במחיר תגולם גם במשכורת שלי.
מנהל: במילים אחרות, אם אני מבין נכון, אתה רוצה לקבל אחוז מסויים מהרווחים על המוצר כחלק מהמשכורת שלך?
עובד: כן.
מנהל: מצויין. אני אשמח אם חלק מהמשכורת שלך תהיה מורכבת מאחוז הרווחים של החברה, אבל לפני שאני אאשר לך את זה, אני רוצה לשאול אותך כמה שאלות ואתה תחליט האם אתה בטוח שאתה רוצה בזה.
עובד: אוקיי.
מנהל: כאשר ישנה עלייה במחיר המוצר, בדרך כלל יש ירידה בביקוש וכתוצא מזה יכול לקרות אחד משני דברים.
א. החברה תרוויח מזה כי למרות הירידה הקטנה בביקוש העליה במחיר עדיין תספק רווחים גדולים יותר.
ב. החברה תפסיד מזה אם הירידה בביקוש תהיה גדולה מדי והעליה במכיר לא תוכל לכסות אותה.
אם חלק מהמשכורת שלך הוא אחוז מהרווחים לאחר עליית המחיר, אז כמו שאתה יכול להנות מהעלייה, ככה המשכורת שלך עלולה להיפגע מההפסדים. האם אתה מוכן לזה?
עובד: לא.
מנהל: אז במקרה שהחברה מרוויחה אתה רוצה להנות על הרווח, אבל במקרה של הפסד, אתה רוצה שהוא יפול על מישהו אחר. האם זה הוגן לדעתך?
עובד: לא.
מנהל: האם במסגרת התפקיד שלך אתה דואג לכך שהעליה במחיר לא תיפגע בחברה או במילים אחרות עליית המחיר תתאפשר? האם האפשרות להעלות מחיר, זה פרי של העבודה שלך?
עובד: לא.
מנהל: אז למה אתה רוצה לקחת על זה את הקרדיט ולקבל עלייה בשכר על עבודה שלא אתה ביצעת?
עובד: אני חושב שהבנתי איך הדברים עובדים. תודה רבה על ההסבר. הייתה לי חשיבה אגואיסטית ולא ראיתי כך את הדברים קודם.
יש דבר חשוב שעל העובדים השכירים להבין ולפעמים על המנהל להבהיר זאת להם. אחת הסיבות שהם מתחילים לעבוד בארגון של מישהו אחר ולא פותחים עסק משלהם, זה הביטחון שהם מרגישים כשכירים. הם לא צריכים לדאוג לשרידות הארגון, להתעמת עם הסיכונים שהארגון לוקח על עצמו והמשכורת שלהם לא תלוייה בהצלחה הכלכלית של הארגון באותו החודש. יש להם שכר קבוע שהם מקבלים אותו גם אם הארגון נכנס לקשיים. מטרת המנהל לגדר את העובד מהסיכון, לכן העובד מקבל משכורת קבוע ללא קשר לרוויות או אי הרווחיות של הארגון.
מכיוון שהמנהל שבארגון קטן ובינוני הוא גם אחד מבעלי המניות לרוב, הוא זה שלוקח על עצמו את הסיכונים, הוא זה שמשכורתו נפגעת בזמנים קשים והוא זה שמשכורתו עולה בזמנים טובים יותר. משכורתו תלוייה בהצלחתו הכלכלית של הארגון, ומכאן נובע השוני בין אופן התגמול של המנהלים שמחזיקים במניות לבין העובדים השכירים.
לפעמים העובד השכיר מסתכל על המנהל ורואה רק את ההנאות שלו מרווחי הארגון, אך מתעלם מרגעי המשבר ומהקשיים שבאים לידי הביטוי בשכר המנהל. כאשר הוא רואה את כל ה"טוב" מתחילה להיווצר קנאה והרגשת חוסר צדק שנובעת מאי הבנה מעמיקה של אופן עבודת הארגון. זה הרגע להיזכר בביטוי "הדשא של השכן ירוק יותר" שממחיש כיצד ההרגל שלנו לראות את הדברים הטובים שיש לאחר ולהתעלם מהמגרעות והקשיים שלו, חודר גם לתחומי העבודה והיחסים בין הדרגים בתוך הארגון.
אל תשכחו להירשם לקבל עדכונים בפינה השמאלית למעלה, כדי לקרוא את הפוסטים הבאים בנושא של עסקים, ניהול עובדים ושיווק.
מאז ומעולם העובדים בדרגים הנמוכים בכל ארגון, מביעים אי שביעות רצון מפערי המשכורות בינם להנהלה הבכירה. הם אוהבים לחשב שאת הכסף שהארגון מרוויח (על פי החישוב האישי שלהם) ומרגישים מתוסכלים על כך שהם מקבלים כל כך מעט מהכסף הזה בזמן שעבודתם כל כך חשובה לקיום הארגון.
אני מאמין שכל אחד שעבד בארגון כלשהו שאל את עצמו פעם "למה עכשיו, כשהחברה שלנו עשתה עסקה כל כך טובה והרוויחה בוחטה של כסף, אני לא מקבל מזה כלום?".
בפוסטים הקרובים אני רוצה לענות על השאלה הזו ולתת חומר למחשבה וידע שימושי גם לעובדים השכירים וגם לבעלי העסקים. כל אחד מהם נמצא משני צידי המתרס בעניין הזה וכל אחד צריך להבין איך להדברים עובדים ולדעת להתמודד איתם בצורה נכונה. לפני שנגיע לפתרון הסוגייה, בואו נתחיל מהסבר קצר ומהנה על התהליכים בארגון.
את העבודה בכל ארגון אפשר לחלק לשנים:
א. עבודה שוטפת (תחזוקה של העסק) – ייצור, מכירות, שירות לקוחות, מו"פ, תמיכה, שיווק וכו'.
ב. עבודת פיתוח המנגנון העסקי – אופטימיזציה של תהליכים מסעיף א', הורדת עלויות, מציאת דרכים חדשות שיעזרו לארגון להרוויח כסף.
עבודתו של עובד שעוסק בעבודה שוטפת, בד"כ לא מעלה את הרווחיות של הארגון, אלא מתחזקת אותה ברמה הנוכחית. גם אם העובד עוסק במכירות ומשקיע יותר זמן ואנרגיה כדי לגייס יותר לקוחות, הוא עדיין לא מגדיל רווחיות. הוא כן מביא ליותר רווחים, אבל לשם כך הוא גם משקיע יותר. הגדלה של רווחיות נעשית לא בעזרת השקעה גדולה יותר, אלא בעזרת ייעול תהליכים ושיפורם, כך שבסופו של דבר אותה ההשקעה כמו קודם, תביא ליותר רווח.
רוב העובדים בארגון לא יכולים לשפר את מנגנון הכנסת הכסף לארגון במסגרת תפקידם. בד"כ זוהי משימה שמוטלת על מנהלי החברה – ייעול מנגון העבודה, התוכנית העסקית והשיווקית. בזמן שהעובדים רק מבצעים את תוכנית העבודה אותה בנתה הנהלת החברה או הגוף האחראי על ייעול תהליכים.
כאשר המנהלים מצליחים לשפר את מנגנון העבודה של הארגון, יעילות העבודה עולה והרווחים גדלים. במילים אחרות, תודות לעבודת המנהל, הארגון מרוויח יותר כסף, בזמן שהעובדים ממשיכים לעבוד אותו מספר שעות כמו קודם ולהשקיע בעבודה כמו בעבר.
ועכשיו מגיעה השאלה המעניינת:
מי אמור ליהנות מתוספת הכסף שהארגון התחיל להרוויח – העובדים שעוסקים בתחזוקה השוטפת ולא תרמו להגדלת הרווחיות, המנהלים שבעקבות עבודתם הארגון התחיל להרוויח יותר, חשבון הבנק של הארגון (כדי שיהיה כסף לפרויקטים חדשים) או כל אחד קצת?
במילים אחרות, למי מגיעה תוספת השכר – למי שדאג שזה יתאפשר או למי שלא הייתה לו יד בפיתוח המנגנון המשופר?
אני צופה כאן כמה סוגי תשובות, שמופיעות בעקבות תפיסות שונות – תפיסת העובד, תפיסת המנהל, תפיסת היזם, תפיסת המשקיע ותפיסת הפילוסוף.
כתבו לי בתגובות את דעתכם על כיצד צריך להתחלק הכסף החדש, ובפוסט הבא אני ארשום את דעתי בנושא ואביא דוגמא מעניינת.
התיאטרון הסיני של סיד גראומן הוא אחד הסמלים הבולטים של שדרות הוליווד. כאן מתקיימות הקרנות הבכורה של סרטים הוליוודיים רבים, אבל זו לא הסיבה שבגללה אלפי תיירים פוקדים את אזור התיאטרון בכל שעות היום. מול התיאטרון נמצאים טביעות ידיהם ורגליהם של כוכבי הוליווד, שהשאירו חותם בפלטות הבטון ברחבת הכניסה. רוצה לראות את שאר התמונות? לחץ כאן להמשך הקריאה »
האליפות התקיימה בכפר הירוק ליד הוד השרון וארכה יומיים. רוכבים מכל רחבי המדינה הגיעו להשתתף בתחרות ולהציג את הכישורים שלהם. למרות החום הכבד, המקום היה מלא באנשים.
1.
מלון בלאג'יו נחשב לאחד המלונות המרכזיים בסרטיפ (הרחוב הראשי של לאס וגאס), ומופע המזרקות של המלון הוא בין המפורסמים במקום. לפני המלון ישנה בריכת מים ענקית, שבשעות הערב מתקיים בה בכל רבע שעה מופע מזרקות מרהיב. המזרקות "רוקדות" לצלילי מוזיקה קלאסית ושירים פופולריים.
בסוף השבוע שעבר פתחנו בלוג רשמי לצוות המדריכים של מאפי. זו הולכת להיות במה חופשית שבה המדריכים יספרו על העבודה שלהם במרכז לאמנות הפיתוי, על העבודה שלהם עם תלמידים, יכתבו מאמרים ותובנות אישיות מהחיים שלהם.
הבלוג פתוח לכולם, בימים הקרובים יתווספו אליו סדרה של פוסטים חדשים שנכתבים בימים אלה על ידי מדריכי הקורסים ומדריכי השטח. מעכשיו תמיד יהיה אפשר להיכנס לשם ולהתעדכן במה שעובר על היום יום של מדריך במאפי. יש שם כבר עכשיו כמה דיונים מעניינים בתגובות.
ד"א, בתקופה האחרונה הצטרפו לצוות מדריכים חדשים כך שחלק מהבוגרים הוותיקים לא מכירים אותם. אז הבלוג, זו ההזדמנות שלך להכיר את המדריכים שעוד לא יצא לך לפגוש. הם כולם בוגרים לשעבר. אולי אחד מהם יהיה המדריך שלך בעתיד או שתמצא ביניהם מישהו שעשה את הקורס יחד אתך 
הקישור לבלוג של צוות מאפי: http://www.bmapi.co.il
נ.ב.
אני מציע להירשם לעדכונים לבלוג – כדי לקבל הודעה במייל בכל פעם שיוצא פוסט חדש.
כדי להירשם לעדכונים בבלוג, צריך למלא את המייל שלך בתיבה השמאלית למעלה ולעקוב אחר ההוראות.
בלוג צוות המדריכים של המרכז לאמנות הפיתוי
כשאומרים לאס וגאס, לרוב כולם מייד חושבים על הימורים. אבל אחת האטרקציות המרכזיות של המקום, אלו המלונות עצמם ועולם התוכן שהם מציעים. כל אחד מהמלונות מייצג נושא מסויים שמשתקף בכל האספקטים של המלון. יש מלונות שמייצגים ערים כגון פריז וונציה, יש כאלה שמייצגים תקופות כמו מלון ארמון הקיסר, יש כאלה שמייצגים בעלי חיים כמו מלון פלמינגו, יש כאלה שמייצגים סיפורים ואגדות, כמו מלון אי המטמון ויש כאלה שמייצגים מגוון נושאים אחרים כגון מיראג' וסירקוס סירקוס. כמות המלונות בלאס וגאס עצומה, רובם מאוד זולים וגדולים (אלפי חדרים), וכל אחד מהם הוא מקום בילוי בפני עצמו.
הכניסה לכל מלון היא חופשית והם אף מעודדים זאת על ידי כך שכל מלון מציע מופע חינמי משלו שמתקיים בד"כ כמה פעמים ביום ואפשר להגיע ולצפות בו חופשי. בנוסף, בעלונים המפוזרים ברחבי העיר ישנם קופוני הנחה לאטרקציות של המלון, שמתקיימות בתשלום.
כאן ריכזתי מספר לא קטן של תמונות, כדי להעביר קצת את רוח המקום.
לחץ כאן להמשך הקריאה »
